שבעה – שאלות ותשובות
21 שאלות בנושא שבעה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- על אילו קרובים יושבים שבעה?
מתאבלים על שבעה קרובים: אב, אם, בן, בת, אח, אחות ובן או בת זוג. על אח ואחות מן האב ומן האם – שווה. על סבא וסבתא, דודים ונכדים – אין חובת אבלות מן הדין, ויש מנהגי כבוד מסוימים. על תינוק שלא מלאו לו שלושים יום – אין אבלות.
- האם מתאבלים על חמיו או חמותו?
אין חובת אבלות מלאה על חמיו וחמותו. אבל השולחן ערוך פוסק שהבעל נוהג מקצת אבלות עם אשתו כשמת אביה או אמה, משום כבודה וכבוד חמיו וחמותו – בעיקר בפניה ובביתה. וכן אישה שמת חמיה או חמותה.
- שמעתי על פטירה של קרוב רק אחרי כמה ימים – האם יושבים שבעה?
תלוי מתי הגיעה הידיעה. אם בתוך שלושים יום מהקבורה (״שמועה קרובה״) – יושבים שבעה מלאים מיום השמועה, וקורעים. אם אחרי שלושים יום (״שמועה רחוקה״) – נוהגים אבלות שעה אחת בלבד, ועל הורים קורעים גם אז. ומונים את י״ב החודשים על הורים מיום הפטירה.
- השבעה מתחילה מיום הפטירה או מיום הקבורה?
השבעה מתחילה מהקבורה – מסתימת הקבר. יום הקבורה נחשב יום ראשון, גם אם נשארו ממנו רק שעות ספורות, וביום השביעי קמים בבוקר אחרי מעט אבלות. כשהקבורה בחוץ לארץ או רחוקה – יש פרטים למי שאינו נוסע.
- האם אבל מניח תפילין ביום הראשון של השבעה?
לא. אבל אינו מניח תפילין ביום הראשון של אבלותו – יום הקבורה – כי התפילין נקראות ״פאר״, ואבל ביום הראשון שרוי במרירות. מהיום השני, אחרי הנץ החמה, מניח תפילין כרגיל. אם הקבורה הייתה בלילה או ביום שאחרי הפטירה – יש פרטים.
- מה מותר לאבל ללמוד בשבעה?
בשבעה אסור לאבל ללמוד תורה, כי לימוד התורה משמח את הלב. מותר ללמוד דברים עצובים: ספר איוב, מגילת איכה, הקטעים הקשים בירמיהו, והלכות אבלות. ונוהגים שבאים מנחמים או רב ומלמדים לעילוי נשמת הנפטר – לימוד מותר שנעשה לכבוד המת.
- האם אבל יוצא מהבית בשבעה?
בשבוע הראשון האבל אינו יוצא מפתח ביתו, גם לא לשמחה או למצווה שאחרים יכולים לעשות. יש היתרים: ללכת לבית הכנסת בשבת, לצורך גדול כמו הפסד ממשי, להלוויה או לשבעה של קרוב אחר, ובשעת הצורך – בלילה. מי שיושב שבעה בבית ההורים – הולך לישון בביתו לפי הצורך.
- האם מותר לאבל להתקלח בשבעה?
בשבעה אסור לאבל לרחוץ את כל גופו, ולפי הדין אף פנים, ידיים ורגליים במים חמים; במים קרים – מותר לרחוץ אותם. מי שמלוכלך, או מי שסובל באמת מזיעה וריח – מותר לו לרחוץ לצורך ניקיון, בלי תענוג. ושאלות של בריאות – גוברות.
- האם אבל יכול לעבוד בשבעה?
בשבעה אסור לאבל לעבוד – לא בביתו, לא במקום עבודתו ולא דרך עסקיו. בשלושת הימים הראשונים האיסור חמור במיוחד. במקום הפסד גדול, או לעני שאין לו ממה להתפרנס, יש היתרים מוגבלים, בדרך כלל אחרי שלושה ימים ובצנעה, ותמיד בהתייעצות עם רב שמכיר את המצב.
- למה מכסים את המראות בבית האבל?
זה מנהג נפוץ שאין לו מקור בגמרא או בשולחן ערוך, והוא מובא בספרי האחרונים. נאמרו בו כמה טעמים: בבית האבל מתפללים, ואין להתפלל מול מראה; האבל אינו עוסק במראהו בימי אבלו; וטעמים על פי הקבלה. מכסים כל השבעה, ומסירים כשקמים.
- מתי קמים מהשבעה ביום השביעי?
ביום השביעי קמים מן השבעה בבוקר, אחרי תפילת שחרית ואחרי שהמנחמים יצאו מבית האבל, משום ש״מקצת היום ככולו״. כלומר, השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי, ולא בערבו. סופרים מיום הקבורה. אחרי הקימה נוהגים לצאת מן הבית ולהלך מעט, כסימן לסיום השבעה.
- מה עושים כשחג מפסיק את השבעה?
מי שקבר את מתו לפני החג ונהג אבלות לפחות שעה אחת לפני כניסתו – החג מבטל את שאר ימי השבעה, ונחשב כאילו השלים אותם. ימי החג נמנים לשלושים. מי שקבר בחג עצמו – מתחיל את השבעה אחרי החג. ראש השנה ויום כיפור – דינם כרגל.
- האם יושבים שבעה בבית הנפטר או בבית האבל?
העדיף הוא לשבת שבעה בבית שבו נפטר הנפטר – ״במקום שמת שם״ – משום שנשמתו מתאבלת שם. אם אין אפשרות, יושבים בכל מקום, ואפשר שהאבלים יתפזרו לבתיהם. מי שיושב בבית אחר יכול ללון בביתו, ולחזור מוקדם לבית האבל.
- האם מותר לאבל להחליף בגדים בשבעה?
בשבעה אסור ללבוש בגדים מכובסים לשם תענוג, ולכן לא מחליפים בגדים עליונים, ובגד הקריעה נשאר. בגדים תחתונים ובגד שהתלכלך או מזיע – מותר להחליף, ונוהגים ללבוש אותם קודם על ידי אדם אחר לזמן קצר. בגדים חדשים אסורים בשלושים, ועל הורים – יש נוהגים כל השנה.
- האם אומרים תחנון בבית האבל?
לא. השולחן ערוך כותב ש״נהגו שלא ליפול על פניהם בבית האבל״, ולכן במניין שבבית האבל בימי השבעה אין אומרים תחנון. הטעם: יש מידת הדין בבית, ואין לעורר אותה עוד, וגם כדי שלא להוסיף צער. האבל עצמו, כשמתפלל בבית הכנסת, נוהג לפי מנהג הציבור שם.
- האם מותר לאבל לשבת על כיסא רגיל בשבת?
כן. בשבת שבתוך השבעה האבל אינו נוהג אבלות בדברים שבפרהסיא – הוא יושב על כיסא רגיל, נועל נעליים, מחליף את הבגד הקרוע והולך לבית הכנסת. אבלות שבצנעה נמשכת: רחיצה של תענוג, תשמיש המיטה ולימוד תורה שאינו מן הפרשה. השבת נמנית בשבעת הימים.
- מה עושים כשהשבעה חלה בפורים או בחנוכה?
חנוכה אינו משנה את השבעה – האבל נוהג בכל דיני אבלות, ומדליק נרות בביתו. בפורים, למנהג אשכנז, אין אבלות גלויה ביום י״ד וט״ו – האבל יושב כרגיל ונועל נעליים, אבל דברים שבצנעה נוהגים, והימים עולים למניין השבעה. האבל שומע מגילה, ויש פרטים במשלוח מנות.
- מה אוכלים בשבעה ומי מביא את האוכל?
הסעודה הראשונה אחרי הקבורה – ״סעודת הבראה״ – אסור לאבל לאכול משלו, ומצווה על שכניו וקרוביו להביא לו אותה. נוהגים לפתוח בביצים או בעדשים, שהם עגולים, זכר לאבלות. בהמשך השבעה האבל רשאי לאכול משלו, אבל נוהגים שחברים ושכנים דואגים לארוחות כדי להקל על המשפחה.
- האם מותר לאבל לאכול בשר בשבעה?
מותר. אין איסור על אבל לאכול בשר ולשתות יין בימי השבעה. השולחן ערוך כותב שמשנקבר המת מותר לאכול בשר ולשתות מעט יין בסעודה, ״אבל לא לרוות״. האיסור על בשר ויין חל רק לפני הקבורה, בזמן האנינות. ממעטים בסעודות של שמחה ובשתייה מרובה.
- האם אבל מותר לנעול נעליים בשבעה?
אבל אסור בנעילת נעלי עור כל ימי השבעה. השולחן ערוך פוסק שמותר לו לנעול נעליים של בד, גומי, פלסטיק או עץ, ״שאין מנעל אלא של עור״. לכן אבלים נועלים נעלי בית, כפכפים או נעלי בד. כשהוא יוצא לבית הכנסת או לדרך – יש דינים מיוחדים.
- האם מתפללים בבית האבל במניין?
כן. נוהגים לארגן מניין בבית האבל בימי השבעה, כי האבל אינו יוצא לבית הכנסת בימי החול. הרמ״א כותב ״מצווה להתפלל שחרית וערבית במקום שמת שם, אפילו אין אבל, כי יש בזה נחת רוח לנשמה״, ושהאבל מצטרף למניין. האבל יכול גם להיות שליח ציבור.