האם מותר לאבל לשבת על כיסא רגיל בשבת?

שבת אינה מפסיקה את השבעה

השולחן ערוך (יו״ד ת, א) קובע: ״שבת אינו מפסיק אבלות, ועולה למנין שבעה, שהרי קצת דיני אבלות נוהגים בו״. כלומר, השבת היא אחד מימי השבעה, ואחריה ממשיכים לשבת שבעה עד סופה. אבל האבלות בשבת שונה מבימי החול.

דברים שבפרהסיא

ההבחנה היא בין ״דברים שבצינעא״ לבין ״דברים שבפרהסיא״. מה שאנשים רואים – אין נוהגים בשבת, כי אבלות גלויה פוגעת בכבוד השבת. השולחן ערוך מונה: להסיר את העטיפה, ״ללבוש מנעליו, ולזקוף המטה מכפייתה, ושלא ללבוש בגד קרוע אלא מחליפו״. הישיבה על הארץ או על כיסא נמוך היא חלק מאותה אבלות גלויה (כמו כפיית המטה בזמנם, יו״ד שפז, א), ולכן בשבת האבל יושב על כיסא רגיל ליד השולחן, כמו כל אדם.

דברים שבצנעה

מה שנעשה בפרטיות – ממשיך: אסור לרחוץ לתענוג, אסור בתשמיש המיטה, ולימוד תורה מוגבל לדברים שמותר ללמוד באבלות. מותר לו לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום כרגיל. אם קראו לו לעלות לתורה – עולה, כי סירוב יהיה ״דבר של פרהסיא״.

בגדים ושלום

האבל לובש בגדי שבת. לגבי שאילת שלום – יש מנהגים שונים, ונוהגים שהאבל עונה כשמברכים אותו ״שבת שלום״. בערב שבת קם מהשבעה זמן קצר לפני השקיעה כדי להתכונן לשבת.

במוצאי שבת

במוצאי שבת חוזר האבל לשבת על הארץ או על כיסא נמוך, ומחליף שוב לבגד הקרוע, עד סוף השבעה. ראו גם מתי מתחילה השבעה ומדריך האבלות.