מה עושים כשהשבעה חלה בפורים או בחנוכה?

חנוכה

השולחן ערוך (או״ח תרצו, ד) פוסק: ״כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים״. בחנוכה אין מחלוקת למעשה – השבעה נמשכת כרגיל, האבל יושב על הארץ ומקבל מנחמים. הוא מדליק נרות חנוכה בביתו בברכות; לגבי ברכת ״שהחיינו״ בלילה הראשון ותפקיד שליח ציבור – יש פרטים שכדאי לשאול עליהם.

פורים – מחלוקת

בפורים נחלקו הדעות. לשון השולחן ערוך שם היא שכל דיני אבלות נוהגים גם בפורים. אבל הרמ״א מביא: ״ויש אומרים שאין אבילות נוהג בפורים לא בי״ד ולא בט״ו, וכן נוהגין, ואפילו אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים, אבל דברים שבצנעה נוהג״. וכך גם בשולחן ערוך יורה דעה (יו״ד תא, ז): פורים ״אינו מפסיק האבילות, ומכל מקום אין אבלות נוהג בו... אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות, ואף על פי שאינו מתאבל בהם עולים לו ממנין השבעה כמו שבת״.

מה עושה האבל בפורים

האבל הולך לבית הכנסת לשמוע מגילה, ואם אפשר – מביאים מניין לביתו. הוא אוכל סעודת פורים, אך לא משתתף בשמחות ובמסיבות. הוא חייב לשלוח משלוח מנות, אבל אחרים אינם שולחים לו מנות כל שנים עשר החודש.

אחרי פורים

מיד אחרי פורים חוזר לנהוג בכל דיני השבעה, ומשלים אותה. ימי הפורים נחשבים מכלל שבעת הימים, ואין צריך להשלים אותם אחר כך.

ראו מדריך האבלות וחג שמפסיק את השבעה.