על אילו קרובים יושבים שבעה?

שבעת הקרובים

התורה מונה את הקרובים שכהן מיטמא להם: ״לשארו הקרוב אליו, לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו, ולאחותו הבתולה״ (ויקרא כא, ב–ג), וחז״ל הוסיפו את האישה. השולחן ערוך (יו״ד שעד, ד) קובע שעל הקרובים האלה מתאבלים, והוסיפו עליהם אח ואחות מן האם, ואחות נשואה – אף שהכהן אינו מיטמא להם.

בן או בת זוג

בעל מתאבל על אשתו, ואישה על בעלה. גרושים – אינם מתאבלים זה על זה, אבל ילדיהם מתאבלים על ההורה.

מי שאינו בכלל

על סבא וסבתא, נכדים, דודים, בני דודים, גיסים, חותן וחותנת – אין חובת שבעה. אבל יש דינים של כבוד: מי שמת לו סבא – רבים נוהגים לקרוע קריעה קטנה או להשתתף בחלק מהמנהגים. וכן מי שמת לו חמיו – ראו אבלות על חמיו וחמותו.

תינוק

השולחן ערוך (שעד, ח) פוסק שעל תינוק שלא מלאו לו שלושים יום – אין מתאבלים, משום שאין ידוע שהוא בר קיימא. אם ידוע שנולד אחרי תשעה חודשים מלאים – מתאבלים עליו גם קודם. זה מצב קשה מאוד, וההורים זקוקים לחיבוק ולתמיכה גם כשאין אבלות פורמלית. ראו פטירת תינוק.

קטן

ילד שלא הגיע לבר מצווה (או בת מצווה) – פטור מאבלות, אבל נוהגים לקרוע לו קריעה קטנה לעורר אבל, ולחנך אותו בכבוד.

ראו מה עושים בשבעה וקריעה – על מי קורעים. הרמב״ם מביא את הדין בהלכות אבל פרק ב, והקיצור בסימן רג.