קבורה ולוויה – שאלות ותשובות
10 שאלות בנושא קבורה ולוויה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- האם קוברים מת ביום טוב או בחול המועד?
בחול המועד קוברים כרגיל, אבל אין אבלות עד אחרי החג. ביום טוב ראשון – לפי השולחן ערוך, הקבורה נעשית רק על ידי גויים; ביום טוב שני – מותר אף על ידי יהודים. בפועל, בארץ ישראל, שבה יש יום טוב אחד, נוהגים בדרך כלל לדחות את הקבורה עד אחרי החג.
- למה ממהרים לקבור את המת? האם מותר לדחות את הקבורה?
התורה ציוותה ״לא תלין נבלתו... כי קבור תקברנו ביום ההוא״, ולכן ממהרים לקבור. מותר לדחות את הקבורה לכבוד המת – כדי שיגיעו קרובים, להכין תכריכים, או להעביר לקבורה בארץ ישראל. דחייה שלא לצורך – אסורה. בירושלים נוהגים לקבור גם בלילה.
- למה שומרים על המת לפני הקבורה?
מנהג ישראל לשמור על המת מרגע הפטירה ועד הקבורה, ולא להשאירו לבדו – משום כבוד המת, ובזמנים קדומים גם כדי לשמור על הגוף. השומרים אומרים תהילים, אסור להם לאכול ולשתות בחדר המת, והם פטורים מקריאת שמע ומתפילה בזמן שהם שומרים, אם אין מי שיחליף אותם.
- למה שוטפים ידיים אחרי בית קברות?
היוצא מבית הקברות או מלוויה נוטל ידיים, משום רוח הטומאה ששורה במקום המת. נוהגים ליטול שלוש פעמים על כל יד לסירוגין, לא להעביר את הכלי מיד ליד אלא להניחו, ולא לנגב את הידיים לפי מנהג רבים. מקובל ליטול לפני שנכנסים לבית.
- למה מניחים אבן על הקבר?
זה מנהג ישראל ולא דין. נאמרו בו כמה טעמים: סימן של כבוד לנפטר, שמישהו בא וביקר אצלו; זכר ל״ציון״ שסימנו בו מקום קבר; ואבן נשארת, בשונה מפרחים שקמלים – כסמל לזיכרון שאינו חולף. רבים נוהגים להניח אבן קטנה ביד שמאל.
- מה זה תכריכים ולמה לבן?
תכריכים הם בגדי הקבורה הפשוטים שבהם עוטפים את הנפטר. נהוג שהם לבנים, מבד פשתן או כותנה פשוט, ושווים לכל – עשיר ועני. המנהג מקורו ברבן גמליאל, שביקש להיקבר ״בכלי פשתן״ כדי שלא יתביישו העניים, וכך ״נהגו כל העם אחריו״. הלבן מסמל טהרה.
- מה זה טהרה למת?
״טהרה״ היא רחיצת גופו של הנפטר לפני הקבורה ושפיכת מים עליו בשיעור מסוים, והלבשתו בתכריכים. אנשי ״חברה קדישא״ עושים אותה בצניעות ובכבוד: גברים לגבר ונשים לאישה, תוך אמירת פסוקים. זו מצווה של חסד של אמת, שאי אפשר לגמול עליה.
- מה זה צידוק הדין?
״צידוק הדין״ הוא קטע תפילה שאומרים בלוויה, הפותח במילים ״הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט״. בו מקבלים האבלים והקהל את גזירת ה׳ ומצדיקים את דינו, גם בשעת כאב. אומרים אותו בבית הקברות לפני הקבורה או אחריה, לפי מנהג המקום, ואין אומרים אותו בימים שאין אומרים בהם תחנון.
- האם מספידים בימים שאין אומרים בהם תחנון?
לא. בימים שאין אומרים בהם תחנון – כל חודש ניסן, ראש חודש, חנוכה, פורים, חול המועד ועוד – אין מספידים, ולפי מנהג אשכנז גם אין אומרים צידוק הדין. לתלמיד חכם בפני המיטה – מספידים. בפועל נוהגים לומר דברי הערכה קצרים על הנפטר, בלי בכי וקינה.
- האם מותר להעביר קבר או להעלות עצמות לארץ ישראל?
בדרך כלל אסור לפנות מת או עצמות מקבר לקבר, אבל השולחן ערוך מתיר במפורש לפנות כדי לקבור בארץ ישראל, או בחלקת המשפחה, או כשהקבר אינו שמור. גם מי שנפטר בחו״ל – מותר להביאו לקבורה בארץ, אף שבדרך כלל אין מוליכים מת מעיר לעיר.