שלושים ושנה – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא שלושים ושנה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- האם מותר להסתפר בשלושים?
כל אבל אסור בתספורת ובגילוח שלושים יום. על אב ואם – אסור גם אחרי שלושים, ״עד שיגערו בו חבריו״, כלומר עד שהשיער יגדל כל כך שאנשים יעירו לו. הרמ״א כותב שנוהגים בכך שלושה חודשים. גילוח לצורך פרנסה – יש היתרים, ושואלים רב.
- האם מותר ללכת לחתונה בשנת אבל?
על אב ואם – אסור להשתתף בסעודת חתונה ובשמחה שנים עשר חודש; על שאר קרובים – שלושים יום. השתתפות בחופה עצמה, לשמוע את הברכות – יש מתירים. בחתונה של ילד או אח – יש היתרים רחבים יותר. הפרטים רבים, ובכל מקרה כדאי לשאול רב.
- האם מותר לשמוע מוזיקה בשנת האבל?
רוב פוסקי זמננו כתבו שאבל על אב ואם נמנע שנים עשר חודש משמיעת מוזיקה שמחה, ובוודאי מהופעות ומריקודים; ועל שאר קרובים – שלושים יום. מוזיקה שקטה לצורך מרגוע, ושירים של תפילה וגעגוע – יש מקילים. לצורך נפשי של ממש – שואלים רב.
- למה אומרים קדיש רק אחד עשר חודש?
הרמ״א כותב שנהגו לומר קדיש על אב ואם רק אחד עשר חודש, ״כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י״ב חודש״. כלומר, אמירה של שנה שלמה הייתה רומזת שההורה זקוק לתיקון מלא. ביום השנה ובכל יארצייט חוזרים לומר קדיש.
- מה עושים ביום השלושים – אזכרה?
ביום השלושים נוהגים לעלות לקבר, לומר תהילים (פרקים שנבחרו ואותיות שם הנפטר בפרק קיט), קדיש והשכבה או ״אל מלא רחמים״, ולערוך סעודה עם דברי תורה לעילוי הנשמה. ביום השלושים מסתיימים גם רוב דיני האבלות, חוץ מאבלות על הורים שנמשכת שנה.
- האם אבל יכול להיות שליח ציבור?
כן, ובמנהג אשכנז זה אף עדיף: הרמ״א כותב שבימות החול אבל שיודע להתפלל יעבור לפני התיבה, ״ויותר מועיל מקדיש יתום״. בשבת וביום טוב לא נהגו שאבל יהיה שליח ציבור. בקהילות ספרד אין מנהג קבוע כזה, ושליח הציבור נבחר כרגיל לפי סדר הקהילה.
- האם מותר להתחתן בתוך שנת האבל על הורה?
מותר. השולחן ערוך פוסק שאסור לישא אישה כל שלושים יום, ולאחר שלושים – מותר אפילו באבלות על אב ואם, ואפילו לעשות סעודה. שידוך ואירוסין בלי סעודה מותרים אפילו בתוך השבעה. החתן או הכלה האבלים ממשיכים לשמור את דיני שנת האבל, ושואלים רב על פרטי השמחה.