האם אבל מותר לנעול נעליים בשבעה?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד שפב, א) פוסק: ״אבל אסור בנעילת הסנדל – דוקא של עור, אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר, שאין מנעל אלא של עור, ואם הוא של עץ ומחופה עור – אסור״.

הטעם

נעילת הסנדל היא אחת מחמשת העינויים של האבל, כמו ביום כיפור ובתשעה באב. היא מבטאת שהאדם שרוי בצער ואינו נוהג כדרכו. נעל עור נחשבת לנעל של כבוד ונוחות, ולכן נאסרה.

אילו נעליים מותרות

מותר לנעול נעליים שאין בהן עור כלל: נעלי בית מבד, כפכפי גומי או פלסטיק, נעלי ספורט מחומרים סינתטיים. יש לבדוק שאין בהן חלקי עור – בסוליה, בחיפוי או ברצועות.

בשבת

בשבת שבתוך השבעה, האבל נועל נעליים רגילות, כמו בכל ימות השבת, כי אין אבלות בפרהסיא בשבת. ראו אבלות בשבת ובחג.

כשהוא יוצא

אבל שצריך לצאת מביתו בתוך השבעה – למשל להלוויה של קרוב אחר, או לשמור על בריאותו – יש מקילים שינעל נעלי עור בדרך, ויתן מעט עפר בתוכן, כדי שיזכור את אבלותו. כיום, כשנעלי בד וגומי זמינות, מקובל לנעול אותן גם בחוץ. ראו האם אבל יוצא מהבית בשבעה.

אישה אחרי לידה

יולדת שהיא אבלה, או מי שיש לו בעיה ברגליים ונזקק לנעל מתאימה – מותר לו לנעול לפי הצורך, ויש לשאול רב.