האם מתפללים בבית האבל במניין?

למה מניין בבית

האבל אינו יוצא מביתו בשבוע הראשון, ובחול אינו הולך לבית הכנסת (יו״ד שצג, ב–ג). כדי שיוכל להתפלל במניין ולומר קדיש – מביאים את המניין אליו.

נחת רוח לנשמה

השולחן ערוך (יו״ד שפד, ג) כותב: ״אם אין שם מי שיתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן – יכול האבל להתפלל להוציאן״. והרמ״א מוסיף: ״ומצוה להתפלל שחרית וערבית במקום שמת שם, אפילו אין אבל, כי יש בזה נחת רוח לנשמה, והאבל מצטרף למניין״.

שליח ציבור

האבל עצמו יכול לעבור לפני התיבה בבית, ורבים נוהגים כך, כדי לזכות את הנפטר. ראו האם אבל יכול להיות שליח ציבור.

מה משתנה בתפילה

בבית האבל אין אומרים תחנון, ובמקומות רבים גם ״למנצח… יענך״. בראש חודש – אין אומרים הלל בנוכחות האבל, או שהאבל יוצא לחדר אחר. ראו האם אומרים תחנון בבית האבל ותפילה בבית האבל.

עד מתי

המניין נערך בדרך כלל בכל ימי השבעה, בשחרית, במנחה ובערבית. בשבת האבל יוצא לבית הכנסת, ואין צורך במניין בבית. ביום השביעי, אחרי שחרית, האבל קם מן השבעה וחוזר להתפלל בבית הכנסת. יש משפחות שממשיכות לקיים מניין בבית עד השלושים, בעיקר כשהאבל מתקשה לצאת או כשהבית רחוק מבית כנסת.

ארגון המניין

בני המשפחה והשכנים מארגנים את המניין, ומביאים ספר תורה לימי שני וחמישי אם אפשר. גם מי שאינו מכיר את המשפחה – השתתפות במניין בבית האבל היא חלק ממצוות ניחום אבלים וגמילות חסד.