שונות באבלות – שאלות ותשובות
5 שאלות בנושא שונות באבלות, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- האם יש גבול לבכי ולצער על נפטר?
כן. חז״ל אמרו: ״אין מתקשין על המת יותר מדאי״. ההלכה קבעה שלבים: שלושה ימים לבכי, שבעה להספד, שלושים לתספורת ולכיבוס, ושנים עשר חודש על הורים. הצער טבעי ומותר, אבל התורה מבקשת לחזור בהדרגה לחיים, ולא להיתקע באבל.
- האם יושבים שבעה על תינוק שנפטר?
על תינוק שנפטר בתוך שלושים יום מלידתו – אין אבלות הלכתית: לא שבעה, לא קריעה ולא קדיש. אם ידוע שנולד אחרי תשעה חודשים מלאים – מתאבלים עליו. מאחר שהמצב כואב מאוד, ההורים זקוקים לתמיכה גדולה גם כשאין דיני אבלות, ויש לשאול רב על הקבורה ועל השם.
- האם מותר ללבוש בגדים של נפטר?
מותר ללבוש בגדים של נפטר, ואף יש בזה מצווה כשנותנים אותם לנזקקים. יש מנהג שלא לנעול נעליים שנעל הנפטר, ובפרט אם נפטר בהן – מנהג שמובא בשם ספר חסידים. רבים נוהגים לכבס את הבגדים לפני השימוש. מי שקשה לו רגשית – אינו חייב.
- מה אומרים כשנכנסים לבית קברות?
מי שרואה קברי ישראל מברך ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין...״. מברכים רק אם לא ראה קברים שלושים יום. נוהגים גם לומר ״מכלכל חיים בחסד״ ותהילים, ולא לאכול, לשתות או ללמוד ליד הקברים – ״לועג לרש״.
- מה עושים כשנודע על פטירה אחרי שלושים יום?
אם השמועה הגיעה אחרי שלושים יום מהפטירה, זו ״שמועה רחוקה״: אין יושבים שבעה, ודי לנהוג אבלות שעה אחת – בדרך כלל בחליצת נעליים. על אב ואם ממשיכים בדיני שנת האבל עד סוף שנים עשר חודש מהפטירה. אם השמועה הגיעה בתוך שלושים – יושבים שבעה מיום השמועה.