האם יושבים שבעה בבית הנפטר או בבית האבל?

המקור

בדברי הראשונים והאחרונים מובא שטוב לשבת שבעה במקום שנפטר הנפטר, כי שם ״רוחו מתאבלת״, ושם המניחמים יכולים לנחם את כל המשפחה יחד. כך נהגו בקהילות רבות. אבל אין זה מעכב – וכל מקום שבו האבל יושב, הוא ״בית האבל״.

כשאי אפשר

לא תמיד אפשר לשבת בבית הנפטר: הוא נפטר בבית חולים, הבית קטן, או שהאבלים גרים בערים רחוקות. במקרים כאלה יושבים בבית של אחד האבלים, ואפשר גם שכל אחד ישב בביתו. השולחן ערוך עוסק ביציאת אבל מביתו – ראו מתי מותר לאבל לצאת מהבית.

לינה

מי שיושב שבעה בבית ההורים ואינו יכול ללון שם – יכול ללכת לישון בביתו בלילה, ולחזור בבוקר, ונוהגים להקפיד שיעשה זאת בשעה שאין רבים ברחובות. עדיף שלא לעבור מבית לבית בימי השבעה בלי צורך.

התפילות

בבית האבל מתפללים במניין, כדי שהאבל יוכל לומר קדיש. ראו מה עושים בשבעה והלכות ניחום אבלים.