ניחום אבלים – שאלות ותשובות
5 שאלות בנושא ניחום אבלים, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- מה אומרים כשיוצאים מבית האבל?
כשיוצאים מבית האבל אומרים: ״המקום ינחם אתכם (או: אותך) בתוך שאר אבלי ציון וירושלים״. בקהילות רבות מוסיפים ״ולא תוסיפו לדאבה עוד״ או ״מן השמים תנוחמו״. לפני כן – המנחמים אינם פותחים בדיבור עד שהאבל פותח, ומקשיבים לו יותר מאשר מדברים.
- האם מותר לנחם אבלים בטלפון או בהודעה?
עיקר המצווה היא להגיע לבית האבל ולשבת איתו. מי שאינו יכול להגיע – רבים מפוסקי זמננו כתבו שיש מצווה לנחם בטלפון, שבו האבל שומע את הקול; הודעה כתובה טובה מלא כלום, אך היא פחותה. כדאי להגיע אחר כך, אם אפשר.
- האם מביאים אוכל או מתנה לבית האבל?
מביאים אוכל – זו מצווה. השכנים והחברים מכינים לאבלים את ״סעודת ההבראה״, הסעודה הראשונה אחרי הקבורה, ונוהגים לדאוג להם לאוכל בימי השבעה. מתנות, פרחים ובונבוניירות – אינם נהוגים. העיקר הוא הנוכחות והניחום, ומי שרוצה לעשות יותר – ייתן צדקה או ילמד לעילוי נשמת הנפטר.
- האם מנחמים אבלים בשבת?
כן. השולחן ערוך פוסק ״יכולים לנחם אבלים בשבת״, אבל חז״ל אמרו ש״בקושי התירו״, ולכן מנחמים בשבת בצמצום: ביקור קצר ושקט, בלי בכי ובלי שיחות על הצער, כי בשבת אין אבלות בפרהסיא. יש אומרים את הנוסח הרגיל ״המקום ינחם״, ויש מוסיפים ״שבת היא מלנחם, ונחמה קרובה לבוא״.
- האם מתחילים לדבר עם האבל או מחכים שיפתח?
מחכים שהאבל יפתח. השולחן ערוך פוסק: ״אין המנחמים רשאים לפתוח עד שיפתח האבל תחילה״. נכנסים בשקט, יושבים, וממתינים שהאבל ידבר. כשהאבל מראה שהוא עייף או מבקש לסיים – לא מאריכים. ביציאה אומרים ״המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים״.