יארצייט ואזכרה – שאלות ותשובות
9 שאלות בנושא יארצייט ואזכרה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות אבלות.
- מתי עושים יארצייט – לפי תאריך עברי או לועזי?
את היארצייט מציינים לפי התאריך העברי של יום הפטירה – לא יום הקבורה ולא התאריך הלועזי. היום מתחיל בערב הקודם, ולכן מדליקים נר ואומרים קדיש מן הערב. מי שנפטר באדר – בשנה מעוברת נחלקו המנהגים בין אדר א׳ לאדר ב׳.
- האם מדליקים נר נשמה ביארצייט ולכמה זמן?
כן, נוהגים להדליק נר נשמה ביארצייט, מן הערב שלפניו ועד צאת היום – כ־24 שעות. זה מנהג ישראל שמובא בקיצור שולחן ערוך, ונשען על הפסוק ״נר ה׳ נשמת אדם״. מדליקים נר נשמה גם בשבעה וביום הכיפורים. כשיש צורך, אפשר להשתמש בנר חשמלי.
- מה לומדים לעילוי נשמה – משניות?
מנהג נפוץ הוא ללמוד משניות לעילוי נשמה, כי ״משנה״ באותיות ״נשמה״. לומדים פרקי משנה שמתחילים באותיות שם הנפטר, ואחר כך באותיות ״נשמה״, ויש נוהגים ללמוד את פרק ז׳ של מסכת מקוואות. כל לימוד תורה – גמרא, הלכה, תנ״ך – מעלה את הנשמה.
- מה זה ״לעילוי נשמת״ ומה זה עוזר לנפטר?
״לעילוי נשמת״ פירושו מעשה טוב שנעשה לזכות הנפטר: לימוד תורה, צדקה, תפילה, קדיש וחסד. לפי חז״ל ״ברא מזכה אבא״ – מעשי הילדים מזכים את ההורים, והנשמה מתעלה בזכותם. וכך גם מצוות כיבוד ההורים נמשכת אחרי מותם, כמו שאמרו: ״מכבדו בחייו ומכבדו במותו״.
- מה זה יזכור ומי אומר אותו?
יזכור היא תפילת הזכרת נשמות שאומרים בבית הכנסת ביום הכיפורים, ובאשכנז גם בשמיני עצרת, בשביעי של פסח (בחו״ל: אחרון של פסח) ובשבועות. מי שאחד מהוריו נפטר אומר אותה, ונודר צדקה לעילוי נשמתו. מי שהוריו בחיים נוהג לצאת מבית הכנסת. אצל הספרדים אומרים ״השכבה״ במקום.
- האם מותר להדליק נר נשמה חשמלי?
מותר. הדלקת נר נשמה היא מנהג ולא דין, ורבים מפוסקי זמננו כתבו שנר חשמלי מקיים את המנהג, בעיקר במקום שאי אפשר להדליק אש – בית חולים, מלון או בית אבות. המהדרים מעדיפים נר שמן או שעווה כשאפשר, כי השלהבת היא הסמל שעליו נבנה המנהג.
- מה זה השכבה ומתי אומרים אותה?
״השכבה״ היא תפילת הזכרת נשמה שנוהגים בה בקהילות הספרדים ועדות המזרח, ופותחת במילים ״מנוחה נכונה״. אומרים אותה בהלוויה, בימי השבעה, אחרי עלייה לתורה של קרוב, ביום השלושים וביום השנה, וביום הכיפורים – וקרובי הנפטר נוהגים לתת צדקה לעילוי נשמתו.
- מה כותבים על מצבה?
על המצבה כותבים בדרך כלל ״פ״נ״ (פה נקבר/נטמנה), את שם הנפטר ושם אביו, תאריך הפטירה העברי, ובסוף ״תנצב״ה״ – תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אפשר להוסיף מילים קצרות על מידותיו. נוהגים להימנע מתיאורים מוגזמים ומתמונות. בבתי עלמין רבים יש כללים של חברה קדישא לנוסח ולגודל.
- האם צמים ביום היארצייט?
הרמ״א כותב ״מצווה להתענות יום שמת בו אביו או אמו״, ביום הפטירה ולא ביום הקבורה. בפועל, רבים אינם צמים, ובמקום זאת עושים סיום מסכת, לומדים ומתפללים לעילוי נשמה. בימים שאין מתענים בהם, כמו ראש חודש, חנוכה וכל חודש ניסן – אין צמים. זהו מנהג, ואינו חובה כתענית ציבור.