המילה "חָרָה" בתורה
33 מופעים · 33 פסוקים · שורש ח-ר-ה · גימטריה 213
המילה חרה בתורה פירושה לכעוס, להתלהט מכעס, ולרוב היא באה בצירוף "ויחר אף", והיא מופיעה לראשונה בתורה (בראשית ד, ה) ובסך הכול 33 פעמים.
המשמעות הפשוטה
השורש חרה מתאר חום פנימי של כעס. התורה אומרת "ויחר לו", או "ויחר אפו", כלומר כעסו בער בו. בפעם הראשונה המילה מתארת את קין אחרי שמנחתו לא התקבלה, וה׳ פונה אליו בשאלה: «וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ» (בראשית ד, ו).
כעסם של בני אדם
המילה מתארת את כעסם של יעקב, של משה, של בלק ושל בלעם. אצל יוסף היא באה דווקא כדי להרגיע את אחיו: «וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם» (בראשית מה, ה). וגם יהודה, כשהוא ניגש אל יוסף, מבקש: «וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר־נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל־יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה» (בראשית מד, יח).
חרון אף ה׳
פעמים רבות התורה מתארת את כעסו של ה׳ על העם. אחרי חטא העגל, משה עומד ומתפלל: «וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי ה׳ אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה» (שמות לב, יא). התפילה מנסה לעצור את הכעס בטרם יתממש.
משה בשעת כעס
גם משה כועס לעתים. באחד הרגעים הקשים במדבר נאמר: «וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־ה׳ אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת־אַחַד מֵהֶם» (במדבר טז, טו).
צורות ומילים מאותה משפחה
בתורה מופיעות הצורות ויחר, יחר, חרה, וחרה, יחרה. מאותה משפחה באות המילים "חרי" ו"חרון", כמו "חרי אף".
מבט מן הפסוקים
מן הפסוקים עולה שהכעס מוזכר בתורה בגלוי, אבל לצדו באים כמעט תמיד דברי פיוס, שאלה או תפילה: ה׳ שואל את קין, יוסף מרגיע את אחיו, ומשה מתפלל על העם. הכעס אינו המילה האחרונה.
מאת מערכת האתר.
משמעויות וצורות
- חָרָה פועל · 33 פעמיםוַיִּחַר · יִחַר · וְחָרָה · חָרָה · יֶחֱרֶה · וְיִחַר
היכן היא מופיעה
בראשית: 11שמות: 6במדבר: 11דברים: 5
הפרשות שבהן היא מרובה: כי תשא (4) · בהעלותך (4) · בלק (4) · ויצא (3) · בראשית (2) · וירא (2)
- בראשית ד, ה
וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו
- בראשית ד, ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ
- בראשית יח, ל
וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם־אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים
- בראשית יח, לב
וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה
- בראשית ל, ב
וַיִּחַר־אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר־מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי־בָטֶן
- בראשית לא, לה
וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ אַל־יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי־דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת־הַתְּרָפִים
- בראשית לא, לו
וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה־פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי
- בראשית לד, ז
וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן־הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי־נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת־בַּת־יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה
- בראשית לט, יט
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת־דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ
- בראשית מד, יח
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר־נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל־יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה
- בראשית מה, ה
וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם
- שמות ד, יד
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ
- שמות כב, כג
וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים
- שמות לב, י
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל
- שמות לב, יא
וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה
- שמות לב, יט
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת־הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר־אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת־הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר
- שמות לב, כב
וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל־יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הָעָם כִּי בְרָע הוּא
- במדבר יא, א
וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר־בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה
- במדבר יא, י
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת־הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר־אַף יְהוָה מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע
- במדבר יא, לג
הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יְהוָה חָרָה בָעָם וַיַּךְ יְהוָה בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד
- במדבר יב, ט
וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּם וַיֵּלַךְ
- במדבר טז, טו
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־יְהוָה אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת־אַחַד מֵהֶם
- במדבר כב, כב
וַיִּחַר־אַף אֱלֹהִים כִּי־הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל־אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ
- במדבר כב, כז
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר־אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת־הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל
- במדבר כד, י
וַיִּחַר־אַף בָּלָק אֶל־בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת־כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים
- במדבר כה, ג
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל
- במדבר לב, י
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר
- במדבר לב, יג
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד־תֹּם כָּל־הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה
- דברים ו, טו
כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן־יֶחֱרֶה אַף־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
- דברים ז, ד
כִּי־יָסִיר אֶת־בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר
- דברים יא, יז
וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם
- דברים כט, כו
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה
- דברים לא, יז
וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה
מאמרים באתר על פסוקים עם המילה
- "נפש תחת נפש" (כ"א, כ"ג) - בין אדם לחברו - אש - לקט ספורים · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על שמות כב, כג
- דבר העורך · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על שמות לב, יט
- "ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם..." (ט"ז, ט"ו) - הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על במדבר טז, טו
- "ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם..." (ט"ז, ט"ו) - ספור מרגש · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על במדבר טז, טו
- "ויבא אלקים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה" (כב, כ) מדוע הסכים הקדוש ברוך הוא בפעם השניה שילך אתם. · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על במדבר כב, כב
- מטמונים מהפרשה · וקראת לשבת עונג · על דברים יא, יז
מילים מאותה משפחה
ראו גם: חרון · חרי · אף · קצף · כעס
שאלות נפוצות
כמה פעמים מופיעה המילה "חרה" בתורה?
בחמשה חומשי תורה המילה מופיעה 33 פעמים (כולל צורות עם אותיות שימוש), ב-33 פסוקים.
היכן מופיעה המילה "חרה" לראשונה בתורה?
לראשונה בבראשית ד, ה: "וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו".
מה הגימטריה של "חרה"?
213 (במספר הרגיל).
הספירה לפי חלוקת המילים של Open Scriptures; ייתכנו הבדלים קטנים ממניין אחר. נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.