"ויבא אלקים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה" (כב, כ) מדוע הסכים הקדוש ברוך הוא בפעם השניה שילך אתם.

לאחר שאמר לו: 'לא תלך עמהם לא תאר את העם' (כ"ב, כ"ב), מדוע בפעם השניה (בפסוק זה) הסכים שילך אתם?

מדרש אגדה: "אחר שאמר לו הקדוש ברוך הוא פעם אחת 'לא תלך עמהם', שבקש שלא יהא חלקו עמהם, הוא חפץ ללכת נתן לו רשות, שנאמר 'אם ללצים הוא יליץ' (משלי ג, ל"ד). ועוד שלא יתגאה בעצמו לומר: אם יתן לי רשות ללכת אעשה כל רצוני, ולא הייתי מניח אלא בעבורו, והראה לו הקדוש ברוך הוא שכל מה שמנעו לא עשה אלא לבשתו ולהודיעו שאף על פי שילך ברשותו של הקדוש ברוך הוא הוא עומד, ולא יכול לעשות שום דבר בלא רשותו".

חזקוני: זה לא שנוי, שהרי בלק שלח שרים נוספים ונכבדים מהראשונים. הסבר נוסף, אם הם כל כך שוטים, שבאו בפעם השניה לקרא לך, לאחר שאמרתי לך 'לא תלך עמהם', אזי 'קום לך אתם', שיראו שלא יועיל להם.

רבי חיים פלטיאל: "כלומר אם לא כמו שתלך עד ארצם, רק לקרא לך, לשון קריאה שתלך עמהם, הליכת עראי, אז 'קום לך אתם'. אפס אם רוצים שתגמר הליכתך עד שם 'הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה', לא תלך בלא רשותי, ולהכי 'ויחר אף ה' כי הולך הוא', שלא היה לו לילך לשם בלא רשותו ולהכי הכא כתיב 'אותו תעשה' ובתר הכי אומר לו 'אותו תדבר'".

דעת זקנים מבעלי התוספות: "פרוש, אם אתה סבור להשתכר בהליכתך 'קום לך אתם', ואל תאמר שהפסדתי שכרך. ואך ידוע תדע כי 'את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר', על כרחך".

רבנו בחיי: 'לא תלך עמהם' כדי לקלל, אך 'אם לקרא לך באו האנשים', לקריאה בלבד אזי תלך עמהם, 'קום לך אתם' על מנת שלא לקלל. 'ואך את הדבר אשר אדבר אליך', גם אם יגיד לך לברך אותם.

ספורנו: הקדוש ברוך הוא אמר לו שאם רק הם באו להתיעץ אתו, אזי שיזהיר אותם, שלא יחטאו.