שמות לב, כב

כי ברע הוא. בדרך רע הם הולכין תמיד ובנסיונות לפני המקום:

וַאֲמַר אַהֲרֹן לָא יִתְקֵף רוּגְזָא דְרִבּוֹנִי אַתְּ יְדַעְתְּ יָת עַמָא אֲרֵי בְּבִישׁ הוּא:

וַאֲמַר אַהֲרן לָא יִתְקֵיף רוּגְזָא דְרִבּוֹנִי אַנְתְּ יַדְעָת יַת עַמָּא אֲרוּם בְּנֵי צַדִּיקַיָא אִינוּן בְּרַם יִצְרָא בִּישָׁא הוּא דְאַטְעִינוּן

אתה ידעת את העם כי ברע הוא יאמר כי הם בדרך רעה כי אמרו לי לעשות להם מורה דרך במקום אדוני עד שובו אלי אולי ישוב ונתנו לי הזהב ואשליכהו באש והנה יצא להם העגל הזה כי הם חשבו בו מחשבה רעה שישתחוו לו ויזבחו לו ובעבור שלא רצה אהרן להאריך בסורחנן קצר ואמר ויצא העגל הזה שיצא להם הענין הרע הזה אשר אדוני רואה

ויאמר אל יחר אף אדני. בעבור גודל מעלתו.

וכבר פירשתי כי ברע הוא. וככה ויאמרו לי ואומר אליהם:

כי ברע הוא. שכבר היו בענין רע, נצמדים לגלולי מצרים:

כי ברע אותיות ערב שערב רב גרמו להם לעשותו:

כי ברע הוא במחשבה רעה ואם לא עשיתי להם זאת העמידו להם מלך והדבר היה בא למרה באחרונה.

כי ברע הוא. ואם לא עשיתי להם זאת:

כי ברע הוא. לעולם אומרים כי רע להם מעמדם במדבר ולשון זה כתיב לעיל ה׳ י״ט בכוונה זו יע״ש באשר אינם בטוחים בכחם שראוים להתנהג בנס. ובדרך הטבע קשה ג״כ להיות במדבר. וזהו תרעומתם במן ובבאר כמו שנתבאר:

ויאמר אהרן, אהרן באהבתו את ישראל רצה ללמד זכות על בני ישראל ולקחת האשמה ע"ע שהוא אשם בדבר הזה, ואין עליהם פשע מאחר שראו שגדול העם וקדוש ה' עשה זאת חשבו שהוא מותר, ואמר: א) שכונת העם לא היה לע"ז רק שרצו לעשות טלמס שיהיה להם מנהיג במקום משה, ואמר הלא ידעת את העם ההמונים כי ברע הוא ר"ל שמעמדם רע, כי הם במדבר ציה, חסרים כל, וכל בטחונם היה על משה, שמלא כל מחסורם ועתה שחשבו שמשה מת בהר,

ס דק"ל למה לא כתיב כי רע הוא אם הדבר שב לישראל ל"פ ברע קאי על הדרך הרע ומשום הכי הוצרך להוסיף ולומר הם הולכים כי בדרך נופל לשון הליכה ואמר תמיד מפני שבזולת זה היה משמע שאמר בעבור הדרך הזה שכוונתם בו לרעה וזה אי אפשר שאם היה יודע משה זה היה לו לגדור גדר מתחלה טרם שיעשו הרעה לפיכך הוצרך להוסיף מלת תמיד כלומר כל מעשיהם הם תמיד ברע: