"ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם..." (ט"ז, ט"ו) - הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים

רבי זידל אפשטין הביא בספרו 'הערות' רעיון מוסרי מאלף: במדרש (במדבר רבה י"ח, ד) מבאר שאחר שגלחו את קרח, משום שנאמר (ח, ז) 'והעבירו תער על כל בשרם', התחיל קרח מחזר אחרי כל ישראל ולא היו מכירים אותו (משום שהיה מגלח). אמרו לו: מי עשה לך כן? אמר להם: משה עשה לי כן ולא עוד אלא נטלני בידי וברגלי והיו מניפין אותי ואומר לי 'הרי אתה טהור', והביא את אהרן אחיו וקשטו ככלה, והושיבו באהל מועד. באותה שעה כנס קרח עדתו ואמר להם: הרביתם עלינו משא יותר משעבוד מצרים, טוב לנו תחת מצרים מתחת ידיכם. ובקשו לסלקו למשה.

רואים שמשום שנכנס למחלקת נתדרדר עד ליצנות, פקפוק וזלזול במצות ה' ובדברי נביאו משה. ומשה מציע לקרח לעשות נסיון (ט"ז, ו-ז) 'זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהם אש ושימו עליהם קטרת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש'. ומשה פונה להקדוש ברוך הוא בבקשה ותפלה (ט"ז, ט"ו) 'אל תפן אל מנחתם', ולכאורה מה מקום עתה ובמצב זה לעמד בתפלה, הרי המה קמו לחלק ולערער על דבר ה' ובמבחן זה יראו מי צודק. האם משה ותורתו אמת או חס ושלום לא, אם כן האם יש צד שתפלת עדת קרח ומנחתם תתקבל? אמר רבי ירחם ממיר זצ"ל בשם הסבא מקלם: משה רבינו ידע מה ערכה של תפלה, וכפי שמצינו בתהלים (קמ"ה) 'קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת' - 'כל קוראיו' - אפלו של אדם רשע ומשחת, אם רק הוא באמת. ואפלו אם יהיה בזה אשור להשקפתו הכפרנית ובטול האמונה, בכל זאת חשש משה שמא יקבל הקדוש ברוך הוא תפלתם, לכן התפלל ובקש 'אל תפן אל מנחתם'.

מכאן למדים עד כמה הקדוש ברוך הוא שומע תפלה ומצפה וממתין לתפלתם של ישראל בכל עת ומצב. ומזה אנו נלמד כמה גדול כוחנו בתפלה, ובפרט תפלה על רוחניות, לו ידענו איזה כח יש בידינו, כל עולמנו היה נראה אחרת, כמה צרות וצער יכולים היינו למנע בתפלה, וכתוב בגמרא (יבמות ס"ד.) אמר רבי: יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים - מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים.

רואים שלא כמו שאנו חושבים, שיש צרה ולכן צריך להתפלל, רק רצונו יתברך שנתפלל ולכן הקדוש ברוך הוא מביא הצרה. ונזכר היכן שיש את הצרה שם יש את ההצלה, וכפי שאנו אומרים בברוך שאמר (בתפלת שחרית) 'ברוך גוזר ומקים', רק שה' יתברך מבקש שנתפלל אליו.