ותרץ הנער (כד, כח)

מצינו כאן ריצה, וכן מקודם באמרו 'וירץ העבד לקראתה' (פס' יז), ושוב נאמר 'ותמהר ותער כדה' (פס' כ), וגם לבן אחיה נאמר בו 'וירץ לבן אל האיש' (פס' כט), ומהן כל הריצות הללו, לאן אצה דרכם.

אלא, בא ללמדנו שאף שעד עתה התמהמה זיווגו של יצחק עד ארבעים שנה, מכל מקום בזמן שבו נגזר שיגמר השידוך, כן יהיה. וכאשר באה השעה

של זיווגו של אדם, הכל רץ ואץ במהירות. כי הכל לפי גזירת שמים, ואף אם נראה שמתמהמה, אינו אלא לפי חפץ עליון, ובבוא השעה היעודה אין מי שיעצור ויעכב את המיועד לו לאדם.

באופן נוסף ביאר הרב מבריסק זצ"ל (חידושים עה"ת, כא) על פי מה שאמרו חז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות )בר"ר ס, ח; רש"י להלן פס' מב), וכיון שאליעזר ביקש 'הקרה נא לפני היום', נתקבלה תפילתו והכל הוצרך להתנהל במהירות יתרה כדי שהשידוך יצא לפועל טרם תשקע החמה, כפי שביקש אליעזר 'היום'.