ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד, א)

דרש מו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א, האמונה בה’ הרי היא מקור לכל ההשפעות הטובות שבעולם, וכפי שלמות האדם באמונתו בה', כן זוכה להיות כלי מוכן לכל הטובות, וכן מצאנו באברהם אבינו ע”ה שלרוב היתעצמותו באמונה בה’ זכה להתברך בכול, וכמו שנאמר בזוהר (חיי שרה קכט.) על הפסוק (כד, א) ‘ואברהם זקן בא בימים’ שהשלים עצמו אברהם ב”רזא דמהימנותא” - בסוד האמונה, ובכך זכה לנאמר ‘וה’ ברך את אברהם בכלֹ’, שהתברך במידת ‘כול’ הכוללת כל מיני טובה וממנה נשפעים כל הטובות לעולם.

והכלי המוכן לקבל את מידת ‘כול’ הוא האמונה השלמה בה’, וכפי שלמות אמונתו של אברהם אבינו זכה להתברך במידת ‘כול’ הכוללת כל הטובות כולם.

וכך כתב ב”דגל מחנה אפרים” (עקב ד”ה ארץ9: כי ידוע כשיש לישראל ביטחון ואמונה אזי כל הפרנסות וההשפעות יורדות להם וכו’, כי לאברהם היה לו מידת ‘כול’ כמו שכתוב ‘וה’ ברךְ את אברהם בכלֹ’ ואיתא בזוהר הקדוש ‘דא רזא דמהימנותא’, עד כאן.

מעשה ביהודי שבא לפני הרה”ק רבי נחמן מברסלב ע”ה וביקש את ברכתו שיזכה לבנים. אמר לו רבי נחמן ע”ה: תן צדקה ובכך תזכה להיושע בזרע של קיימא. השיב לו אותו יהודי בצער, גם פרנסתי אינה מצויה לי ברווח וקשה עליי להוסיף בנתינת צדקה. נענה רבי נחמן ואמר: אם כן ישועתך תבוא על ידי שתאמין בה’ יתברך, כי אמונה יש בה מכוח הצדקה כמו שכתוב ‘והאמן בה’ ויחשבה לו צדקה', ועוד ש’אמונה’ בגימטריה ‘בנים’, וכוח האמונה בה’ ממשיך ישועה להיפקד בבנים.