ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים (כג, א)

חז"ל מספרים שכאשר דרש רבי עקיבא, ראה שתלמידיו מנמנמים, ורצה לעוררם. אמר להם: "במה זכתה אסתר למלך על מאה עשרים ושבע מדינות? בזכות שרה אמנו שחיתה מאה עשרים ושבע שנים".

מאר החידושי הרי"ם זי"ע בדברים אלו ביקש רבי עקיבא לעורר את תלמידיו בדברי מוסר.

ואיך רמז זאת? אם כנגד 127 שנות חיים של שרה מלכה אסתר על 127 מדינות – הרי שכנגד כל שנה מחייה של שרה זכתה אסתר למלוך על מדינה. כנגד כל חודש של חיים – זכתה למלוך על עיר, וכנגד כל יום – זכתה למלוך על כפר. וכך רצה רבי עקיבא לעורר את תלמידיו: "נצלו כל רגע ללמוד תורה ולמעשים טובים! אל תתנמנמו, כי בכל רגע אפשר לרכוש קניינים גדולים!".

שני חיי שרה בת ק' כבת כ' לחטא, ובת כ' כבת ז' ליופי. (רש"י) צריך ביאור, שאכן יופי היא מעלה לאשה, אך האם מסתבר שהתורה תשבח את שרה אמנו ביופיו של הגוף, בפרט עתה כשמסכמים את חייה, הרי 'שקר החן והבל היופי' (משלי לא, ל)? בספר "לתתך עליון" ביאר רבי זיידל אפשטיין זצ"ל מנהל רוחני של ישיבת 'תורה אור': שהרי יופי הוא מתנת שמים, מאידך, טמונה בו גם סכנה שהפילה חללים רבים. זאת, כאשר היא מביאה לגאווה ולא משתמשים בה בצורה הנכונה. ילדה קטנה בת שבע שנים, יורדת לגינה ומשחקת בחול, מתמלאת אבק ולכלוך ולא מפריעה לה העובדה שהדבר מכהה את יופיה, כי עדיין אינה מרגישה במעלתה. ככל שהיא גדלה היא מרגישה ביופיה ושומרת עליו. שיא הכרת האשה בזה הוא בגיל עשרים. השמיעונו חז"ל ששרה אמנו, למרות שהכל סוכין ביופיה, לא התגאתה ביופיה והתייחסה ליופי כפי שילדה בגיל שבע מתייחסת לזה.