סיפור: הבבא סאלי והרופאים שבאו להכיר טובה

מעשה נפלא אירע עם ה"בבא סאלי" זצוק"ל, המלמדנו שאף אנשים פורקי עול תורה ומצוות יודעים להכיר טובה:

באחד הימים נכנסה לביתו של ה"בבא סאלי": משלחת גדולה המתינה להיכנס לחדרו. בזמן שהמתינו שוחחו בהתרגשות ואי אפשר היה להתעלם מנוכחותם. משרתו ר' אליהו ניגש לאחר הגברים שבחבורה וביקש לדעת מה רצונם מרבנו, הלה היפנה אותו לעברה של בחורה שהייתה עמם וביקש כי ישאל ממנה לפשר בואם.

ניגש ר' אליהו לבחורה ושוב חזר על שאלתו. הביטה בו הבחורה ושאלה: "האינך מכירני?"

ניסה משרתו של רבנו להיזכר מנין הוא מכירה ולא נזכר. הבחורה החלה צוחקת ושוב שאלה: "נסה להיזכר, ר' אליהו, האמנם אינך זוכרני?!"

לאחר שאימץ מוחו והשיב בשלילה, אמרה: "האינך זוכר את הבחורה שהגיעה לפני כשלושה חודשים לבקש את ברכת רבנו, אולי אינך זוכר כי אז הייתי רתוקה לכסא גלגלים ועתה ב"ה אני עומדת על רגליי הבריאות!"

או אז נזכר ר' אליהו: שלושה חודשים קודם לכן הגעת רתוקה על כסא גלגלים והתחננת להיכנס לחדרו של רבנו. זה כמה שנים – סיפרת – שאת משותקת ברגליך ונמצאת ב"בית לוינשטיין" שברעננה, והטובים שברופאים מטפלים בך ואולם לא העניקו לך כל סיכוי להתרפא.

הסביר לה ר' אליהו כי לא תוכל להיכנס לחדרו של רבנו ועל פי בקשתה קירב את כסא הגלגלים לדלת החדר כד שתשמע דברי רבינו.

לאחר ששמע את סיפורה בירכה רבינו לרפואה שלימה. החולה החלה לבכות וביקשה מר' אליהו כי יכנס שנית ויבקש מרבו שיבטיח לה שתתרפא.

נוכח תחנוניה לא יכל ר' אליהו להשיב בקשתה ריקם, ושב לחדר רבנו וסיפר כי הבחורה מצפה שהרב יבטיח לה שתתרפא. רבנו שמע. נטל בקבוק מים וביקש לומר לה כי תסוך רגליה במים. "אני מבטיח לה שתתרפא במהרה!" אמר רבנו בקול רם כדי שתוכל הנערה לשמוע מעבר לדלת.

שמעה הנערה וביקשה ממלוויה כי ישיבוה למכונית. בידה אחזה את הבקבוק המים, ובעיניה נקוו דמעות. בני הבית השתתפו בצערה אולם לאחר שעה קלה שכחו מן המעשה.

עתה שבה הבחורה לרבנו לבשר כי אירע הנס והיא נרפאה. ברגליה נכנסה לבית רבנו כדי שבני הבית יוכלו לספר לו כי ראוה והנה היא מהלכת על רגליה.

שמע זאת ר' אליהו ואמר: "אני מבין שאת באת להודות לרבנו, אך מה הפשר כל החבורה הנכבדה הזו שהטריחה עצמה לבוא לכאן?"

ואז ניגש אחד מראשי החבורה ואמר לו: "דע לך, כי חבורת האנשים הניצבים פה הם כולם רופאים העובדים ב'בית לוינשטיין' ברעננה. אנו טיפלנו בבחורה הזו במשך ארבע שנים וידענו כי אין לה סיכוי שתתרפא. רגליה היו משותקות והבדיקות הראו שתוך זמן קצר גם פלג גופה השמאלי נידון לחלות בשיתוק.

"כאשר ראינו מה פעל הרבי למען הבחורה", "לא יכולנו להתאפק והגענו, כל רופאי המחלקה, לראות מיהו אותו קדוש שפעל גדולות, גם אנו רוצים לבקש את ברכתו..." (אור דניאל)