"ואלה שמות" – רמז לשניים מקרא ואחד תרגום, ומעלת טעמי המקרא

ואלה שמות בני ישראל הבאים... איש וביתו באו (א א)

בתחילת ספר שמות היה רגיל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: לעורר בדרשותיו שוב ושוב על החובה לקרוא את הפרשה שתיים מקרא ואחד תרגום מידי שבת בשבתו, והדבר נרמז בפסוק הפותח את פרשתינו, ואלה שמות ראשי תיבות וחייב אדם לקרוא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

ואמרו חז"ל כל המשלים פרשיותיו עם הציבור, משלימים לו ימיו ושנותיו. וגדולה תורה שנותנת חיים ללומדיה...

כ"כ היה מרבה לדבר במעלת 'טעמי המקרא' כפי המובא בדברי רבינו האר"י הקדוש, ובספרי הקבלה שעל פי ה'סוד', טעמי המקרא חשובים מהמקרא עצמו, ולכן לא כותבים אותם בספר התורה, וזאת מפני מעלתם וחשיבותם, והם תורה שבעל פה, ולא כרת הקב"ה ברית עם ישראל, אלא על התורה שבעל פה.

וכדי לקרב אל שכלנו, נסביר: יש ארבע עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. אומר רבינו האר"י הקדוש: האותיות: הם מעולם העשיה. התגין: מעולם הבריאה. הניקוד: מעולם היצירה. והטעמים: מעולם האצילות, שהוא הגבוה ביותר. וסימנך טנת"א, טעמים נקודות תגין אותיות.

ועל כן חובה ללמוד טעמי המקרא וכן ללמד הבנים, שנאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך" – עד שידעו... ומי שבניו לומדים במוסדות שאין מלמדים שם 'טעמי המקרא' יקח לו מלמד בשכר, או שהוא עצמו ילמדם. וכן נהגתי בבני, הם למדו בת"ת ולא למדו שם 'טעמי המקרא', ואני שלמתי 'לחזן' שילמד אותם. (משולחנו של מרן)