"ויקם מלך חדש... אשר לא ידע את יוסף": כפיות טובה והכרת הטוב

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף (א ח)

כפיות טובה – לעומת הכרת הטוב, ישנה מידה רעה של כפיות טובה. וכך ראינו בשעבוד מצרים: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" והביאו חז"ל שני פירושים: א) מלך חדש ממש. ב) שנתחדשו גזירותיו (שמו"ר א ח). מהפירוש השני נראה בבירור שהייתה כאן כפיות טובה מצד פרעה, שכן מלך שהכיר את פועלו של יוסף למען העם המצרי ובכל זאת לא התחשב בכך בכלל. גם מהפירוש הראשון יקשה, שלא יתכן שמלך חדש לא ידע על עברה של מצרים, וכי לא הגיע לאוזניו הידיעה על אדם שהביא ברכה כלכלית עצומה למצרים.

אמנם חז"ל ראו הרבה מעבר לכך, כי הנזק העיקרי הגורם כפיות טובה הוא בראש ובראשונה לנפשו, גם כופר בעיקר, וכפי שמובא: "ויאמר פרעה וגו' לא ידעתי את ה'" (שמות ה ב), שכן האדם המתעלם מטובת חברו, אט- אט משחית את מידותיו ואין פלא שבהמשך הוא כופר בטובת הקב"ה נותן החיים.

אבותינו הקדושים ידעו להכיר טובה. כך ראינו אצל משה רבינו שלא היכה את היאור אלא אחיו אהרן, ובכך הכיר טובה ליאור שהגן עליו.

יסוד בעבודת המידות להודות על כל דבר טוב שגמל איתנו הקב"ה. חייבים אנו לחנך עצמנו להכיר טובה על כל חסד, מחשבה ורצון להיטיב עימנו. וכך צריכה להיות התייחסותו של האדם לכל דבר שנעשה עמו וכפי שאומר "החינוך": "להכיר בחסדו האינסופי של הבורא ברוך הוא.