"אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה" (ג, ג) - 'תמר דבורה'

מספר הגאון רבי יוסף מישקובסקי: "ידוע ומפרסם הדבר שאצל מרן (רבי אהרן יהודה ליב שטינמן) זצ"ל, הסגלות החשובות ביותר היו התורה ומהמצות. הוא לא בטל בהכרח את השמוש בסגלות, אבל גם לא התלהב ממנו. מרן זצ"ל אמר לי פעם "אני לא חסיד של סגלות".

כך גם על בקשת ברכות מצדיקים, שזה בודאי דבר שעוזר מאוד ואין על כך חולק חלילה, אבל מרן זצ"ל היה אומר שלשמע 'ברכת כהנים' ולכון בה, זה יותר חשוב, כי בברכת כהנים הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אומר בתורה, ו"אני אברכם", ומה יכול להיות טוב יותר מברכה של הקדוש ברוך הוא בעצמו? כדגמה לנושא הזה, היה מרן משתמש בדגמה של יהודי שזקוק לישועה ורוצה לבקש ברכה מאדם צדיק, הוא מחליט לנסע לנהריה כדי להתברך מפיו של האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא, שמרן זצ"ל מאוד העריך אותו ודבר בשבחו. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה לעשות שהנסיעה לנהריה היא ארכה מאוד ולכן אותו יהודי, יוצא מקדם יותר מבית הכנסת, מיד אחרי שהוא מתפלל 'שמונה עשרה', ובורח עוד לפני חזרת השליח צבור, וכתוצאה מכך מפסיד ברכת כהנים. הוא נוסע עד נהריה כדי להתברך מפי צדיק, ובדרך מותר על הברכה של הקדוש ברוך הוא, צדיקו של עולם.

בענין זה אפשר לספר רבות על היחס המיחד של מרן לנושא של ברכת כהנים, וידוע שכשהיה בחוץ לארץ ששם נהוג בקהלות האשכנזיות שנושאים כפים רק בתפלת מוסף של שלושה רגלים, היה מרן מקפיד ללכת כל יום לבית כנסת ספרדי, כי אצל הספרדים נוהגים שהכהנים נושאים כפים גם בחוץ לארץ, אפלו בימות החל.

אבל סגלה אחת כן נתן לי מרן פעם, והדגיש היא מועילה מאוד. היה זה כשבאתי אליו בענין של אברך צעיר שהחל לסבל מלחץ דם מאוד לא יציב, פעם היה לו לחץ דם גבוה מאוד ופעם נמוך מאוד. מצב כזה הוא כמובן מסכן חיים, ויתרה מזאת, כשמדבר באברך צעיר מאוד, ממש בשנות העשרים המקדמות לחייו, שנויים כאלו בלחץ הדם יכולים ללמד על משהו הרבה יותר גרוע שגורם להם, האברך כמובן היה מפחד מאוד, ובקש ממני שאבוא אתו למרן כדי לבקש את ברכתו. מרן שמע בצער את הדבר, והתענין במצב, בטון אבהי, אבל פתאום שנה את טעמו ונתן הנחיה: "תגמר כל חדש את הספר 'תמר דבורה', ותהיה בריא", אמר.

לאחר מכן הסביר מרן את עצמו ואמר: "אני אמנם לא חסיד של סגלות, אבל זה הרי טוב ללמד 'תמר דבורה' גם בלי קשר למצב הרפואי, כי זה ספר חשוב מאוד שכל יהודי צריך ללמד. בנוסף, השל"ה הקדוש כותב בהסכמה לספר "ופשוט הוא בעיני שמי שיגמר את הספר הזה כל שבוע או כל חדש, מבטח לו שהוא בן עולם הבא".

"במיחד שאומרים שזאת סגלה לבריאות, ואם כן בודאי כדאי שתלמד 'תמר דבורה' מדי חדש, ובודאי יועיל לך!

הלמוד הוא בפני עצמו, וספר זה מביא לידי מדות טובות"

"אגב אצין שהמקור לסגלה של למוד הספר 'תמר דבורה' כסגלה לבריאות, הוא מהרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א, כפי שהעיד הגה"ח רבי אל'ה רוט זצ"ל, שהיה נאמן ביתו של הרה"ק רבי שלמק'ה מזועהיל זיע"א, ואף חתם על העדות הזאת בחותמתו, שקבלה בידו איש מפי איש עד מרן ה'דברי חיים', שכל מי שרגיל בלמוד ספר 'תמר דבורה', מבטח לו שלא יחלה במחלה".

והשל"ה הקדוש מבטיח שהלומד בו בקביעות בכל חדש הוא בן העולם הבא וגם תוספת סגלה לרפואה".