מושגי יהדות: חלוקת התנ"ך לפרקים – חלק א'

חלוקת התנ"ך לפרקים – חלק א'

כל המבקש לציין מקור של פסוק מסוים בתנ"ך, יעשה זאת בימינו באמצעות הציון המקובל לפי מספר הפרק ומספר הפסוק בתוך הפרק, כך למשל את הפסוק 'לך לך מארצך' הוא יציין במקור: בראשית (פרק י"ב פסוק א'). כך אכן מקובל בכל הספרים הקדושים, ובכל ספרי הקדמונים והאחרונים, זה מאות שנים, לציין לפסוקים על פי מספר הפרקים. כל מי שאינו בקי בקורות העתים עלול לטעות ולחשוב שלחלוקת הפרקים יש מקור קדוש מסיני או מימי התנאים והאמוראים, ואכן יש רבים שמחמת כן באו לכלל טעות כשהקשו קושיות שונות מדוע הפרקים מחולקים דווקא כך.

לכן, בראשונה חשוב לדעת את האמת הפשוטה: חלוקת הפרקים בתנ"ך אינה באה ממקור יהודי, אלא מן הנוצרים. זו הסיבה שרואים הרבה פעמים שחלוקה זו סותרת את מסורת ישראל והפירושים שבקבלת חז"ל [וכבר בפרק הראשון בתורה סיימו את פרק א' לאחר הפסוק יום השישי, והתחילו את פרק ב' בפסוק ויכולו השמים, בעוד שאצל המסורה שלנו פסוקים אלו ראויים שילכו יחדיו]. במקרים רבים החלוקה היא אף תמוהה וחסרת הגיון. על השתלשלות הדברים, מאריך בספר "מסורת התורה והנביאים" שהתחבר ע"י הר' פסח פינפער זצ"ל מו"ץ בווילנא, העולה מדבריו, שבשנים קדמוניות לפני כשבע מאות שנה החלו הכומרים הנוצרים ללמוד את התנ"ך כדי שיוכלו על ידי זה לצוד נפשות מישראל לרשותם וגם כדי לערוך ויכוחים פומביים עם חכמי היהודים. ובמטרה שיוכלו למצוא את הפסוק הנחוץ להם חילקו את התנ"ך לפרקים.

כיצד באה חלוקה זו להשתמשות אצל היהודים? התשובה על כך אנו מוצאים בספר 'אוצר ביבליאתיקו [ספריות] של אוניוועזרזיטעס [אוניברסיטאות]' שנכתב לפני יותר מחמש מאות שנה שם העתיק ר' שלמה בן ישמעאל את סדרי הפרקים, וכתב: "אלו הן פרקי הגויים הנקראים 'קאפיטולש'…שיוכל אדם להשיב להם תשובה מהרה על שאלותיהם, שהם שואלים לנו בכל יום על ענין אמונתנו ותורתנו הקדושה, ומביאים ראיות מפסוקי התורה… ואומרים לנו ראה וקרא בספר פלוני בפסוק פלוני בקאפיטל פלוני, ואין אנו יודעים מה הוא הקאפיטולש ולהשיב להם מהרה תשובה, לכן העתקתים". (המשך בשבוע הבא)