"ויזעקו ותעל שועתם..." (ב', כ"ג) - סיפור

המלכה מריה תרזה ששלטה על העיר פראג, גזרה גזרה קשה על יהודי העיר.

התאספו ראשי הקהלה והחליטו לשגר את רבי זלמן קרב זצ"ל לארמון המלכות, להתחנן לפני המלכה להעביר את רע הגזרה. לאחר תשלומי כסף ושדולים השיגו עבורו רשיון מיחד להפגש עם המלכה.

כשהגיע רבי זלמן לפני המלכה, קד קדה קלה בנימוס ובכבוד, ואז החל להשמיע בפניה את משאלתו, אולם תוך כדי הרצאת דבריו הוא התרגש והחל לדבר בקול רם שהכעיס את המלכה, היא נזפה בו ואמרה: 'וכי לא מצאו היהודים שליח טוב ממך, שיוכל לדבר בשקט ובכבוד הראוי? כאשר מבקשים חסד, יש לדבר בתחנונים ובדרך ארץ ולא בצעקות'!

רבי זלמן השיב לה במענה רך 'הוד מלכותה, וכי אני בלבד הזועק עכשו לפניך?! הרי שליח אני של כל יהודי פראג הצועקים מגרוני בבת אחת. קולם של אלפי נפשות המצפות לישועה יוצא מגרוני'!

בשמעה את תשובתו, התרכך לבה של המלכה המרשעת, ובטלה את הגזרה הקשה שרחפה מעל יהודי פראג. [אש תמיד פנ"ה]