בחשכת הלילה עם ספר תהילים – סיפור על כוחה של תפילה

סיפר הרב מנחם שטיין שליט"א: ברחוב קפלן בפאתי פתח תקוה, בסמוך לבית החולים בילינסון ממוקם בית "אורנית" שהוקם ע"י נדיבי לב בחסות "עזר מציון". לסייע לאלו שעוברים טיפולים קשים ל"ע ובאים ממרחק בעת בוקר מוקדמת, ובמקום זה יוכלו לנוח גם לפני הטיפול וגם לאחריו. ערב אחד, הגיע יהודי מסורתי, מדרום הארץ כשבנו הקטן זקוק לעבור למחרת טיפול כימותרפי ל"ע בבית החולים. אחרי שהשכיב את בנו לישון ולאגור כוח לקראת יום המחרת, פנה היהודי וסייר בין מסדרונות הבנין של "אורנית".

בהגיעו לקומה העליונה, ראה חדר קטן וחשוך שבו כמה נרות זיכרון קטנות שריצדו באפלה. היה זה בית הכנסת של המקום. על השולחן היה מונח ספר תהילים. יהודי מסורתי, זכר כי תהילים קשור לצרות פתח את הספר והתחיל לקרוא. הוא הרגיש כי מחבר הספר דוד המלך מדבר אליו ממש: "הקשיבה אל רינתי כי דלותי מאד הצילני מרודפי כי אמצו ממני... זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי... הבט ימין וראה ואין לי מכיר..." הרופאים מחמיצים לי פנים, ומי יכול לעזור לי... היהודי שהיה גלוי ראש, הוציא מטפחת מכיסו וכיסה את ראשו ובמשך שעה וחצי קרא בדמעות פרקי תהילים. כאשר סיים, השולחן שלידו ישב היה רטוב מדמעות...

למחרת בבוקר, מגיע היהודי עם בנו לבית החולים וכמו בשני הטיפולים הקודמים שעברו קודם לכן, הלכו האב ובנו לעשות צילום לראות היכן יש לבצע את הטיפול. הצילום התבצע והרופא התבונן בו ולפליאתו לא ראה שום דבר. הוא ביקש לעשות צילום מזווית אחרת של הגוף, ושוב קיבל את אותה תוצאה. כך חזר על עצמו המחזה כמה פעמים. הרופא, שהדבר היה תמוה בעיניו, הלך להתייעץ עם הפרופסור שבמחלקה כדת מה לעשות. הפרופסור קרא לאבי הילד ושאל אותו ברצינות: 'אני רואה בתיק הרפואי שלילד החולה יש אח תאום מלידה, שמא התבלבלת והבאת כעת את האח התאום את הילד הבריא?!'

האב, לא יכל יותר לשמור את הכעס שהצטבר בתוכו משעות הבוקר ופנה לפרופסור בשאלה: 'מדוע אתם מתעללים באבא של ילד חולה?! תגידו לי את האמת, מה יש לבני... מדוע הנכם הולכים אתנו סחור סחור??!' הרגיעו הפרופסור וסיפר לו, כי בכל הצילומים שנעשו הבוקר לא נראה הנגע שנראה בעבר. הוא אף הראה לו את הצילומים שנעשו בעבר, בהם נראה בברור הנגע ואת סדרת הצילומים של הבוקר בהם לא נראה בהם דבר. הרופאים רשמו מעל הצילומים באותיות של קידוש לבנה: נ"ר (ר"ת) נס רפואי. ושלחוהו חזרה לביתו עם הפניה לביקורת שגרתית בעוד כמה חדשים. האב המאושר נזכר בליל אמש. בבית הכנסת החשוך בקומה בעליונה ב"אורנית", בדמעות עם ספר התהילים במשך שעה וחצי. האב הרגיש והבין שהדמעות והתהילים פעלו למעלה... כיום, המשפחה כולה עברה מהפך רוחני. הבן שהיה חולה, הינו תלמיד ישיבה.

"התפילה מטה עוז ביד כל אדם" כותב מרן ה'חזון איש' זצוק"ל באגרתו, ביד כל אדם, גם בידיו של יהודי פשוט מדרום הארץ, שאינו שומר תורה ומצוות, כפי שראינו בסיטואציה הקשה שם ב'אורנית' בחשכת הלילה, יהודי אשר גילה את כוחה של התפילה. (האמנתי כי אדבר)