"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו" – הבחור שצחק בשיעור וניצל מהיאקוזה – סיפור

וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו (ב יא)

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים!

סיפור

הרב הגאון יהודה יוספי שליט"א, מקיים שיעור קבוע בפרשת השבוע בבית הכנסת של קהילת עולי משהד בבני ברק.

אורן, אחד המשתתפים הקבועים, ניסה לשכנע את אייל, חברו שאינו שומר תורה ומצוות, שיגיע לשיעור. הוא הבטיח לו שמדובר בשיעור רציני ומעמיק ולא באיזו הטפה דתית. לבסוף התרצה אייל והסכים להגיע.

תחילה עסק השיעור בפרשת השבוע, פרשת שמות. הרב דיבר על המדרש מהגמרא וסיפר: "לאחר שראה משה מצרי מכה עברי, הרגו וטמנו בחול, ציווה פרעה לעבדיו ללכוד את משה ולהביאו לפניו. משה הובא לפני פרעה כדי להורגו. ציווה פרעה על אחד מעבדיו לערוף את ראשו של משה בחרב, ואז נעשה נס. כאשר הונפה החרב על צווארו, צווארו של משה הפך לשיש, וכך לבסוף הצליח משה להימלט מארמון פרעה".

הרב יוספי סיים את המדרש בהתלהבות עצומה ואמר: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים."

אייל שמע את המדרש ואת מסקנתו והחל לגחך בקול רם, האם באתי לכאן כדי לשמוע סיפורי אגדות על צוואר שהפך לשיש?! מה הקישקוש הזה על חרב חדה? האם זה מה שיש לדתיים למכור?..." הוא יצא בעזות מופגנת ואף הרב הבחין בכך, אורן הצטער שהשיעור נפתח במדרש כה מופלא שגרם לאייל לברוח מהשיעור בטרם ישמיע הרב דברי הסבר והתחזקות.

שנתיים אחר כך

לאחר שנתיים מבחין הרב יוספי בסיום השיעור בבחור חמד עם זקנקן. הצעיר ניגש לרב ושאל במבוכה, האם הרב זוכר אותי? הרב ניסה להיזכר. לא כל כך, למען האמת. אני אייל, הבחור שצחק בשיעור שלך לפני שנתיים על המדרש עם משה רבינו. "אה, נכון.. נו, ומה עבר עליך מאז?"

ואייל סיפר, 'לאחר זמן-מה מהשיעור נסעתי למזרח הרחוק ליפן. רציתי להרוויח שם כסף ונכנסתי לעסקים עם אנשי המאפיה היפנית הנקראת 'יאקוזה'.

לאחר תקופת עסקים שחורים עימם, ניסיתי להערים עליהם אך הם הצליחו לעלות עלי. ערכו לי 'בית דין שדה' מה לעשות עימי ובמה להענישני. לאחר דיונים פסקו להוציאני להורג בחרב סמוראית חדה ומפחידה. הזדעזעתי ורעד כל גופי מהעונש הצפוי לי.

והנה הגיע יום ביצוע גזר הדין הנורא. השכיבו אותי על מיטה מיוחדת, כשגופי קשור היטב לקראת הריגתי בחרב. כששכבתי שם בפחד מול היפנים צמאי הדם, קפץ לי לראש בדיוק אותו שיעור ששמעתי מפי הרב שליט"א לפני שנתיים, בו הרב אמר משפט שנחקק בזכרוני: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים!"

מיד כשנזכרתי בכך, הרמתי את עיניי למרום וזעקתי: 'ריבונו של עולם! בוא נראה אותך מוציא אותי מכאן! נראה אם יש אמת בדברים שלך!'

היפני נעץ בי את עיניו הצרות והניף את החרב... עצמתי את עיניי... 'לפתע נשמע קול דק מפאתי החדר. היפני הסתכל בעיניים מבועתות באישה יפנית שנכנסה לחדר והחלה לצעוק: 'מה פתאום אתם מוציאים אותו להורג?! הרי הבחור הישראלי הזה הציל את חיי ואת חיי ילדיי!'

לאחר כמה רגעים התברר שזו אשתו של ראש היאקוזה, שבפקודתו נערכה ההוצאה להורג. הבעל ניסה לברר על מה אשתו מדברת, והיא סיפרה לו, 'לפני חמש שנים הייתה רעידת אדמה גדולה בעירנו, והישראלי הזה הציל בחירוף נפש את חיי ואת חיי ילדינו.

הבטתי בה מזווית עיני, כשראשי עקוד, ולא האמנתי למשמע אוזניי. ראש המאפיה התייעץ עם אנשיו והוחלט, שלפי חוקי היאקוזה, יש להכיר טובה למי שהציל אחד מאנשיהם.

לאחר שניצל בדרך ניסית, ניסה אייל להבין איך הגיעה האישה הזאת ברגע האחרון ועל איזו רעידת אדמה היא מדברת. הרי היא מדברת על הצלה שהתרחשה לפני חמש שנים ואילו הוא נמצא כאן פחות משנתיים.

הוא סיפר על המקרה לידיד, שניסה לתרץ זאת בכך שכפי הנראה ישראלי אחר הציל את אשת ראש המאפיה וילדיה, אבל בעיני היפנים כל הישראלים נראים אותו דבר.

הרב יוספי התפעם מהסיפור. אייל סיים את דבריו באומרו, איך שלא יהיה, חיי ניתנו לי במתנה בזכות המדרש המופלא על החרב החדה, שהשלכתי באותם רגעים הכל על בוראי, שאני בוטח בו ולא מתייאש. לאחר המקרה החלטתי לחזור מיד לישראל, וכמובן גם לשיעורי הרב יוספי שליט"א... (עין רואה)