הנעליים, הקראים והמלך – סיפור מימי הגר"א על "של נעליך מעל רגליך", פרשת שמות

ויאמר אל תקרב הלום של נעליך מעל רגלך וגו' (ג ה)

בכתביו של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א נמצא סיפור נפלא. אודות פסוק זה. וכך נכתב:

מעשה שהיה בימי הגר"א בשנת התקל"ו, שאז מלך בפולניה המלך פוניאטובסקי, הקראים פנו אליו בתזכיר לאמר, כי רק הקראים הם יהודים האמיתיים בני דת משה, והם שקיבלו את התורה מסיני על ידו, והנה באו היהודים הרבניים שהם כמו ערב רב, והתיימרו לומר שהם קיבלו את התורה, וזייפו אותה בפירושים לא נכונים ...וביקשו מן המלך להזמין לשם ויכוח את נציג הרבנים שיתווכח עם נציג הקראים, כדי שיתברר הדבר בפני המלך מי הם היהודים האמיתיים, המלך פקד על היהודים הרבנים לשלוח נציג לארמונו ביום השבת כדי להתווכח עם נציג הקראים.

הגר"א הציע שהנציג יהיה השתדלן מפינסק, רבי יהודה לייב מייטוס, אשר עם גדלותו בתורה היה פיקח וממולח ובקי בשפה הפולנית, ולפני מלכים יתייצב, ואף האצילים הפולנים היו מתייחסים אליו בכבוד ובאהבה, בתחילה סירב רבי יהודה לייב להיות השליח, אך לבסוף נתרצה...

באותה שבת השכים רבי יהודה לייב לקום עם עלות השחר, התפלל שחרית, וקרא כמה מזמורי תהילים בהשתפכות הנפש שיכה לנצח את הקראים, לאחר שקידש וסעד, יצא ללכת רגלי אל ארמון המלך, ובליבו עוז ותעצומות, אמונה ובטחון בה' יתברך נותן התורה שיצליח אותו בדרכו, והנה בהגיעו אל פרוזדור הארמון, פגש שם את "החכם" הקראי כשהוא עומד וממתין לתורו, והוא נתייצב מאחוריו, כשניתנה הפקודה מהמלך שעליהם להכנס, שלפו כולם את נעליהם, שכן נהוג להכנס לטרקלין המלך בלי נעליים רק בגרביים. ורבי יהודה לייב מתוך חרדה מאימת המלך לא השאיר את נעליו בפרוזדור, אלא נכנס אל הארמון כשהוא מחזיק את נעליו בידיו.

המלך היה יושב על כסאו ומסביבו כל שריו, על שולחנו של המלך היה מונח כתב הפלסתר שהמציאו הקראים למלך, והתחיל החכם הקראי לקטרג על הנציג רבי יהודה לייב, באומרו: ראה נא אדוני המלך, ראה את עזותם וחוצפתם של היהודים הרבניים, הבט אל נציגם שנכנס לכאן ונעליו בידו, כאילו הוא מטיל חשד בפקידי חצר המלוכה שהם גנבים, ולכן חשש להשאיר את נעליו בפרוזדור, והביא אותן בידו לאולם המשפט של המלך!

נשא המלך את עיניו וראה שאכן נציג היהודים הרבניים עומד ונעליו בידו, תדהמה אחזה במלך בראות זאת, ורבי יהודה לייב הופתע לרגע, אך מיד התעשת ואמר: אדוני המלך, מסורת היא בידינו כאשר נגלה ה' על ידי משה על יד הסנה, ואמר לו: "של נעליך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, עשה משה כציווי ה' יתברך, אך כשחזר אח"כ לאחריו חיפש את נעליו ולא מצא אותן, כי הקראים שהיו באותו מעמד גנבו את נעליו, ומאז כשאני נפגש עם הקראים, אני שומר על הנעליים שלי מפני הגנבים האלה! ולכן אני מחזיק אותם בידי.

ויען החכם הקראי, ויאמר: זה שקר גס! והלא ההיסטוריה מאשרת כי כת הקראים לא היתה אז בעולם, ורק נוסדה לפני כאלף שנה בימי ענן, ואם כן איך אפשר להאשים את הקראים בגניבת נעליו של משה?!

צחק המלך ואמר: מספיק, הויכוח הסתיים, כיון שאתה מאשר שכת הקראים נוסדה אלפי שנים אחר שקיבל משה את התורה מהר סיני, ואם כן כל כתב הפלסתר שלכם כלפי היהודים הרבניים בשקר יסודו. (ענף עץ אבות פ"א מש"ו עמ' כד)