האם אישה חייבת בכיבוד הורים כמו גבר?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד רמ, יז) פוסק: ״אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם, אלא שהאשה אין בידה לעשות שהיא משועבדת לבעלה, לפיכך היא פטורה מכבוד אב ואם בעודה נשואה, ואם נתגרשה או נתאלמנה – חייבת״. כך גם בקיצור (קמג, יג).

מה הפטור כולל

הפוסקים מבארים שהפטור הוא רק בחובות שמתנגשות עם צורכי הבית והמשפחה החדשה – למשל לטפל בהורים כל היום, או לגור לידם בניגוד לרצון בעלה. אבל מורא הורים – לא לבזות, לא לסתור את דבריהם בפניהם, לא לשבת במקומם – חל עליה במלואו. וגם כבוד שאין בו פגיעה בבית – כמו ביקור, טלפון ועזרה – היא חייבת בו.

בפועל

בזמננו, כשרוב הזוגות מנהלים את הבית יחד, הבעל והאישה בדרך כלל מסכימים יחד כיצד לכבד את ההורים של שניהם. כשהורים מבוגרים צריכים עזרה – הבת מעורבת לרוב לא פחות מהבן, ובעל טוב יעודד אותה בכך. ההלכה רק קובעת סדר עדיפויות כשיש התנגשות אמיתית.

בת לא נשואה

בת שאינה נשואה חייבת בכיבוד הורים בדיוק כמו בן, בכל הפרטים. ראו ההבדל בין כיבוד הורים למורא הורים.

כבוד חמיה וחמותה

גם לגבי הורי בעלה – אישה חייבת לכבד את חמיה וחמותה, כמו שהבעל חייב לכבד את חמיו. זו דרך ארץ, ויש בה שלום בית ושלום בין המשפחות.