מה שלוש המצוות המיוחדות לנשים?

המקור

במשנה (שבת לא, ב) נאמר: ״על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנידה, בחלה ובהדלקת הנר״. מכאן למדו שאלה שלוש מצוות שהאישה מופקדת עליהן במיוחד, ונקראו בראשי תיבות ״חנה״ – חלה, נידה, הדלקת הנר.

למה דווקא הן

הגמרא שם מבארת: אדם הראשון היה ״דמו של עולם״ – וחוה גרמה למיתתו, לכן נמסרה לה מצוות נידה; הוא היה ״חלתו של עולם״ – לכן נמסרה לה מצוות חלה; והוא היה ״נרו של עולם״ – לכן נמסרה לה מצוות הנר. כלומר, האישה מתקנת דרך המצוות האלה את מה שקלקלה חוה. ובפשטות – אלה מצוות שבתוך הבית, שהאישה עומדת במרכזן.

גם הגברים

חלה ונר שבת אינן מצוות של נשים בלבד: גם גבר שאופה חלה – מפריש, וגבר שאין לו אישה – מדליק נרות. אבל כשיש אישה בבית, היא קודמת, ״מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית״ (או״ח רסג, ג).

המשמעות

יש שהסבירו את שלוש המצוות כשלושה יסודות של הבית: נידה – קדושת הזוגיות והמשפחה; חלה – הברכה בפרנסה ובמזון; נר – שלום הבית והאור שבו. האישה, דרך המצוות האלה, מעניקה לבית את אופיו.

הלכות

על כל אחת מהמצוות יש הלכות מפורטות – במדריך טהרת המשפחה, בהלכות הפרשת חלה ובהלכות הדלקת נרות.

ובנות מחנכים למצוות האלה מגיל צעיר: ילדות רבות מדליקות נר שבת לצד אמן, ומשתתפות באפיית החלה.