האם אישה יכולה להניח תפילין?

הפטור

השולחן ערוך (או״ח לח, ג) פוסק: ״נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא״. הרמ״א מוסיף: ״ואם הנשים רוצים להחמיר על עצמן – מוחין בידם״. כלומר, לא רק שאינן חייבות – אלא שנוהגים למחות בהן.

למה מוחים

המפרשים הסבירו שתפילין דורשות ״גוף נקי״ – זהירות שלא להפיח, שלא להסיח את הדעת, ושלא לישון בהן. כיוון שאישה אינה מחויבת, אין סיבה להיכנס לחשש. יש שהוסיפו שיש בזה ״יוהרא״ – הצגה של חסידות מיוחדת – ושהדבר אינו במסורת. בדורות האחרונים נוסף טעם: הנחת תפילין על ידי נשים נעשתה סמל של תנועות שאינן הלכתיות, והפוסקים מתנגדים לכך.

מיכל בת שאול

בגמרא (עירובין צו, א) מובא ש״מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין, ולא מיחו בה חכמים״. מכאן שבזמן חז״ל היו מקרים יוצאי דופן. אבל הראשונים כתבו שאין ללמוד ממנה לשאר נשים, והמנהג המקובל בכל הקהילות הוא שנשים אינן מניחות.

השתתפות במצווה

נשים יכולות להשתתף במצוות התפילין בדרכים אחרות: לעודד את בעליהן ובניהן להניח, לדאוג לבדיקת התפילין, ולחנך את הבנים לקראת בר מצווה. יש שראו בזה שותפות אמיתית.

הרעיון

תפילין הן ״אות״ על היד והראש – תזכורת לקשר עם ה׳. גם נשים חייבות בקשר הזה, ומקיימות אותו בתפילה, במצוות ובלב.

ומי שרוצה להוסיף בעבודת ה׳ – יש לפניה מצוות רבות שהיא חייבת בהן, ובהן יש ״מצווה ועושה״.