האם אישה יכולה לעלות לתורה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח רפב, ג) פוסק: ״הכל עולים למניין שבעה, אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור״. המקור בברייתא במסכת מגילה. כלומר, מצד הדין העקרוני אין מניעה, אבל חכמים תיקנו שלא לעשות כן.

מה זה ״כבוד הציבור״

הראשונים נתנו לכך כמה הסברים. אחד מהם: שלא ייראה כאילו אין בין הגברים מי שיודע לקרוא, וזה גנאי לציבור. הסבר נוסף קשור לצניעות ולהפרדה בבית הכנסת. כך או כך, תקנת חכמים זו התקבלה בכל קהילות ישראל לדורותיהן.

חובת קריאת התורה ונשים

קריאת התורה היא חובה על הציבור. נשים פטורות מתלמוד תורה כמצווה עצמאית, אבל רבות נוהגות לבוא לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה, ויש בזה מעלה. מי שאינה יכולה לבוא – יכולה לקרוא את הפרשה בעצמה בבית.

הרמ״א

הרמ״א שם מוסיף שגם במקום שמצרפים אישה או קטן – אין זה אלא חלק מן העולים, ולא שכולם יהיו נשים או קטנים. בפועל, המנהג בכל הקהילות האורתודוקסיות הוא שנשים אינן עולות כלל.

בזמננו

בקהילות שאינן אורתודוקסיות נשים עולות לתורה, ויש שניסו ליצור ״מניינים שוויוניים״. פוסקים רבים התנגדו לכך, משום שמדובר בתקנת חכמים שהתקבלה, ובמה שנוגע לסדר בית הכנסת – אין משנים ממנהג ישראל.

ובבת מצווה?

בבת מצווה נהוג לחגוג בדרכים אחרות: דבר תורה, סעודת מצווה, לימוד, או מסיבה בבית הכנסת אחרי התפילה – בלי עלייה לתורה.