האם מברכים לישב בסוכה בכל פעם?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תרלט, ח) פוסק: ״נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה, והכי נהוג״. אף שמקיימים מצווה בכל ישיבה בסוכה, ובשינה ובלימוד, הברכה נאמרת רק על אכילת קבע.

על מה מברכים

מברכים ״לישב בסוכה״ כשאוכלים פת או מזונות יותר מכביצה, שחייבים לאכול בסוכה. אוכלים ״עראי״ – פחות מכביצה, פירות ושתייה – אינם חייבים בסוכה, ולכן אין מברכים עליהם. ראו האם חייבים לאכול בסוכה כל ארוחה.

כמה פעמים

ברכה אחת על אכילה פוטרת את כל הישיבה בסוכה עד האכילה הבאה. מי שיצא לבית הכנסת או לעבודה וחזר – אינו מברך שוב אם לא אוכל. אבל אם חזר ואוכל סעודה נוספת – מברך שוב.

סדר הברכה

הנוהג הוא לברך ״לישב בסוכה״ אחרי ברכת ״המוציא״ או ״מזונות״, לפני שטועמים. בליל החג הראשון מברכים בקידוש: קידוש, ״לישב בסוכה״, ואחר כך ״שהחיינו״.

שינה ולימוד

השינה והלימוד בסוכה הם חלק מן המצווה – ״תשבו כעין תדורו״ – אבל אין מברכים עליהם. מי שנכנס לסוכה רק לישון – אינו מברך. ראו האם חובה לישון בסוכה.

שמיני עצרת

בחוץ לארץ, שיושבים בסוכה גם בשמיני עצרת מספק, אין מברכים ״לישב בסוכה״. בארץ ישראל אין יושבים בסוכה בשמיני עצרת כלל. ראו האם יושבים בסוכה בשמיני עצרת.

מי שפטור

חולה או מצטער שבכל זאת אוכל בסוכה – יש לשאול לגבי הברכה. ראו חולה בסוכה.