האם חייבים לאכול בסוכה כל ארוחה?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תרלט, ב) כותב: ״אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה... אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי? כביצה מפת. ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות חוץ לסוכה... ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים – הרי זה משובח״.

מה חייב

פת – יותר מכביצה (כ־55 גרם לפי רוב השיעורים). מזונות – עוגה, פסטה, קוסקוס או אורז לפי חלק מהדעות – אם קובע עליהם סעודה, חייב בסוכה. בשר, דגים וגבינות שאוכלים כסעודה – יש מחמירים לאכול בסוכה גם בלי פת.

מה פטור

פירות, ירקות, יוגורט, שתייה – מותר לאכול ולשתות מחוץ לסוכה. וכן חטיף קטן או כמות קטנה של מזונות. אבל מי שיושב לשתות יין או בירה ״בקביעות״ עם חברים – יש שהחמירו.

הברכה

מברכים ״לישב בסוכה״ רק על אכילת פת או מזונות כשיעור. נוהגים לברך אחרי ברכת המוציא או מזונות, לפני האכילה. ברכה אחת מועילה לכל זמן הישיבה, עד שיוצא לעסוק בדבר אחר. ראו ישיבה בסוכה.

לא לזלזל

השולחן ערוך (או״ח תרלט, א) כותב שמצוות ישיבה בסוכה היא לאכול ולשתות ולדור בה ״כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה״. לכן ראוי לבלות בה כמה שיותר: ללמוד, לשוחח ולנוח בה. מי שיוצא לטיול בחול המועד – ישתדל לאכול סעודות פת בסוכה, או לתכנן את הארוחות כך שלא יצטרך לאכול פת מחוץ לסוכה.

מצטער

מי שמצטער בסוכה מקור, רוח חזקה, זבובים או ריח רע – פטור ממנה, ״ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה״ (תרמ, ד). בליל הראשון גם המצטער חייב לאכול כזית בסוכה.