האם מותר להשתמש בלולב של מישהו אחר?

״ולקחתם לכם״ – משלכם

התורה אומרת ״ולקחתם לכם ביום הראשון״ (ויקרא כג, מ). חז״ל דרשו ״לכם – משלכם״. לכן השולחן ערוך (או״ח תרנח, ג) פוסק: ״אין אדם יוצא ידי חובתו ביום ראשון בלולב של חבירו שהשאילו... ואם נתנו לו במתנה – מותר״.

מתנה על מנת להחזיר

בסעיף ד שם: ״נתנו לו על מנת להחזירו – הרי זה יוצא בו ידי חובתו ומחזירו, שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה. ואם לא החזירו – לא יצא״. ובסעיף ה: ״נתנו לו סתם – הוי כאילו אמר לו על מנת שתחזירוהו לי״, כי ברור שהבעלים רוצה לברך בו בעצמו.

בפועל

כשנותנים את הארבעה מינים לאחר ביום הראשון, אומרים לו במפורש ״הרי הם שלך במתנה על מנת שתחזיר״. המקבל מברך, נוטל, ומחזיר לבעלים – והרמ״א מוסיף שצריך להחזיר ״במתנה, כדי שיהיה של בעלים ויצאו בו״. מותר שיעבור מיד ליד בין כמה אנשים, ובלבד שהאחרון מחזיר לבעלים.

קטן

אין לתת את הארבעה מינים ביום הראשון לילד קטן לפני שהבעלים יצא בהם, כי קטן קונה אבל אינו מקנה לאחרים מדאורייתא, ואז הבעלים לא יוכל לצאת. נותנים לילד אחרי שהמבוגרים יצאו.

בית הכנסת ושאר הימים

ארבעה מינים של הקהל נחשבים כאילו הקהל נתן אותם לכל אחד במתנה, ובדרך כלל אפשר לצאת בהם. בשאר ימי החג – לולב שאול כשר.