אתרוג שנשבר לו הפיטם – כשר?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תרמח, ז) כותב: ״ניטל דדו – והוא הראש הקטן ששושנתו בו – פסול״. הרמ״א שם מבאר: ״ויש מחמירין אם נטלה השושנתא, דהיינו מה שאנו קורין פיטמא, וטוב להחמיר במקום שאפשר. מיהו לענין דינא אין לפסול אלא אם כן ניטל הדד, דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו, והראש נקרא שושנתא״.

שלושה חלקים

בקצה העליון של האתרוג יש ״דד״ – בליטה קטנה כמו עוקץ – ועליו ״שושנתא״, הראש הדק. יחד הם נקראים בפי העם ״פיטם״. אם נשבר הדד כולו – האתרוג פסול. אם נשבר רק הראש העליון, והדד נשאר – מעיקר הדין כשר, אך מי שיכול – יחפש אתרוג שלם.

אתרוג בלי פיטם

הרמ״א שם מסיים: ״וכל זה דוקא בניטלה, אבל אם לא היה לו דד מעולם – כשר, וכן הם רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו״. זנים רבים של אתרוגים גדלים בלי פיטם, וכשרים לכתחילה.

נשבר באמצע החג

אתרוג שהיה כשר ונשבר לו הפיטם אחרי היום הראשון – יש פוסקים שמכשירים אותו בשאר הימים, כי מהיום השני ואילך המצווה מדרבנן ודיני ההדר קלים יותר. ראוי לשאול רב, ואם אפשר – ליטול אתרוג של חבר.

הדר

התורה קראה לאתרוג ״פרי עץ הדר״ (ויקרא כג, מ), ומכאן שצריך שיהיה שלם ויפה. לכן נוהגים לשמור את האתרוג בקופסה מרופדת, ולהיזהר בו בשעת הנענועים. ראו ארבעת המינים ונטילת לולב.