מה עושים בסוכה כשקר מאוד או יש יתושים?

מצטער פטור

השולחן ערוך (או״ח תרמ, ד) פוסק: ״מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו. איזהו מצטער? זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח״. הטעם: מצוות הסוכה היא ״תשבו כעין תדורו״ – לגור בסוכה כמו בבית, ואדם אינו נשאר בדירתו כשהיא מצערת אותו באופן חריג.

קור

קור חזק, רוח עזה או לילה קפוא בהרים – יכולים להיחשב צער, בעיקר לעניין שינה. אבל לפני שפוטרים את עצמם, כדאי לנסות פתרונות פשוטים: בגדים חמים, שמיכה, תנור חימום בטיחותי (שהודלק כדין ביום טוב). מי שגם כך אינו יכול לישון – פטור מלישון בסוכה. לגבי אכילה – צער של קור באכילה קצרה פחות שכיח, וההחלטה לפי המציאות.

יתושים וזבובים

יתושים שמונעים שינה, או דבורים וצרעות שמסתובבות סביב האוכל – הם בדיוק ״הזבובים והפרעושים״ שבשולחן ערוך. אפשר לנסות להתמודד בדוחה יתושים, רשת או מאוורר, אבל אם הצער נמשך – פטור.

בנה במקום מצער

ההיתר נאמר ״דווקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה״. מי שבנה את סוכתו לכתחילה במקום של ריח רע או רוח, וטוען ״מצטער אני״ – אינו פטור. והרמ״א מוסיף שאם עשאה מתחילה במקום שאי אפשר לאכול או לישון בו – ״אינו יוצא באותה סוכה״ כלל.

ליל החג הראשון

הרמ״א שם כותב: ״אבל בלילה ראשונה – אפילו מצטער חייב לאכול שם כזית״. החובה לאכול כזית פת בסוכה בליל ט״ו בתשרי היא מן התורה, ולכן גם בקור או ביתושים – אוכלים לפחות כזית בסוכה ואחר כך יכולים להמשיך בבית. על גשם בליל החג הראשון יש דינים מיוחדים, ראו מה עושים אם יורד גשם בסוכה.