האם אישה חייבת לשבת בסוכה?

הפטור

השולחן ערוך (או״ח תרמ, א) פוסק: ״נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה״. הסוכה היא מצווה שתלויה בזמן – שבעת ימי החג – ונשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. לכן אישה שאוכלת מחוץ לסוכה, גם בליל החג הראשון, אינה עוברת על שום דבר.

מצווה ושכר

אישה שבוחרת לשבת בסוכה – מקיימת מצווה כ״אינה מצווה ועושה״, ויש לה שכר. רוב הנשים אוכלות בסוכה יחד עם המשפחה, והסוכה היא חלק משמחת החג של כל הבית. אין סיבה להימנע מכך, ויש בזה שמחה וחינוך לילדים.

הברכה

כאן ההבדל בין העדות. הרמ״א (תקפט, ו) כותב: ״והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא״, ולכן נשים אשכנזיות מברכות ״לישב בסוכה״ כשאוכלות בה סעודה. לפי מרן השולחן ערוך שם, נשים ״אין מברכות״ על מצוות שפטורות מהן, וכך נוהגות רוב הנשים הספרדיות – אוכלות בסוכה בלי ברכה, או שומעות את הברכה מהבעל ומכוונות לצאת.

קידוש בליל החג

בליל הראשון, כשהבעל מקדש בסוכה ומברך ״לישב בסוכה״ ו״שהחיינו״ – האישה שומעת את הקידוש ויוצאת בו. ״שהחיינו״ שהיא מברכת בהדלקת נרות החג – חל על החג עצמו.

בפועל

אישה שאינה יכולה לשבת בסוכה – בגלל תינוק ישן, קור או טורח – אינה צריכה להצטער, שהיא פטורה. ומי שרוצה לשבת – ״תבוא עליה ברכה״, לפי מנהגה. וגם נשים שאינן אוכלות בסוכה משתתפות לרוב בבנייתה ובקישוטה, ובזה יש להן חלק בשמחת המצווה ובחינוך הילדים לאהוב אותה.