מה זה שמחת בית השואבה?

ניסוך המים

בכל ימות השנה ניסכו על המזבח יין, ובחג הסוכות ניסכו גם מים. את המים שאבו מהשילוח בשמחה גדולה, ומכאן השם ״בית השואבה״ – מקום השאיבה. הגמרא מקשרת את זה לפסוק ״ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה״ (ישעיהו יב). סוכות הוא הזמן שבו נידונים על המים, וניסוך המים היה תפילה לשנה גשומה.

מה היה במקדש

המשנה (סוכה פרק ה) מתארת: ״במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול. מנורות של זהב היו שם... ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה״. ״חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות של אור בידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות, והלויים בכנורות ובנבלים ובמצלתיים ובחצוצרות״. הגמרא (סוכה נא ע״א) מוסיפה שבשביל השמחה הזאת תיקנו לראשונה את עזרת הנשים כמרפסת למעלה, כדי שלא תהיה קלות ראש.

השמחה כעבודת ה׳

הרמב״ם (הלכות לולב פרק ח) כותב שהשמחה שאדם שמח בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל היא עבודה גדולה, ומי שמונע עצמו ממנה ראוי להיפרע ממנו. השמחה אינה הוללות, אלא שמחה של מצווה.

היום

מאחר שאין מקדש, אין ניסוך מים. נהגו לעשות ״שמחת בית השואבה״ זכר למקדש – בלילות חול המועד מתאספים בבתי כנסת ובישיבות, ושרים ורוקדים עם כלי נגינה. בחול המועד מותר לנגן, ובכך זה שונה מיום טוב עצמו. יש להקפיד על הפרדה וצניעות, כמו שתיקנו חכמים במקדש.

ראו גם המדריך לסוכות והושענא רבה.