מה מאחלים בראש השנה – ״שנה טובה״ או ״כתיבה וחתימה טובה״?

המקור

השולחן ערוך (או״ח תקפב, ט) מביא את מנהגי התפילה בראש השנה, והרמ״א מוסיף: ״ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו: לשנה טובה תכתב״. לאישה אומרים ״תיכתבי״, ולרבים ״תיכתבו״.

למה ״תיכתב״

חז״ל אמרו שבראש השנה נפתחים שלושה ספרים – של צדיקים, של רשעים ושל בינוניים – וצדיקים ״נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים״. הבינוניים – ״תלויים ועומדים״ עד יום כיפור. הברכה ״תיכתב״ מבקשת שהחבר יהיה בכלל הצדיקים שנכתבים מיד.

אחרי ליל ראש השנה

יש שכתבו שביום ראש השנה, אחרי חצות, כבר לא אומרים ״תיכתב״ – כי הכתיבה כבר הייתה – ואומרים ״גמר חתימה טובה״. רבים נוהגים לומר ״כתיבה וחתימה טובה״ כל ימי עשרת ימי תשובה. אחרי יום כיפור, עד הושענא רבה – ״גמר טוב״ או ״פתקא טבא״, כי לפי הזוהר הפתקים נמסרים בהושענא רבה.

שנה טובה

״שנה טובה״ סתם – ברכה טובה בכל זמן. ״שנה טובה ומתוקה״ – כמו הסימן של תפוח בדבש. אין לברך ״חג שמח״ בראש השנה, לפי מקצת המנהגים, כי זה יום דין; ויש שלא הקפידו.

ראו תפוח בדבש, שבת שובה והמדריך לראש השנה.