האם תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תקפח, ה) כותב: ״יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת – אין תוקעין בשופר״. הרמ״א מוסיף: ״ואסור לטלטלו אם לא לצורך גופו ומקומו״.

הטעם

תקיעת שופר אינה מלאכה, ומהתורה מותר לתקוע בשבת. אבל חז״ל גזרו – כמו בלולב ובמגילה – ״שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים״ (סוכה מב ע״ב – מג ע״א). במקדש – תקעו גם בשבת, כי אין שם גזירה. המשנה (ראש השנה פרק ד) מספרת שאחרי החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי לתקוע בשבת ביבנה, במקום בית דין, אבל הדבר לא נהג אחר כך.

מה עושים

בשבת אומרים את התפילות כרגיל – מלכויות, זכרונות ושופרות – ומזכירים ״זכרון תרועה״ במקום ״יום תרועה״. ביום השני, ביום ראשון, תוקעים את כל התקיעות. השופר מונח מערב שבת במקום שלא יצטרכו להזיזו.

משמעות

יש שכתבו שהשבת עצמה מעוררת את הזכות שהשופר מעורר, ולכן אין חסר. זה רעיון בדרך דרש, ולא הבטחה.

ראו כמה קולות תוקעים, אישה בשמיעת שופר ולולב בשבת.