מה מברכים על פרי חדש בליל שני של ראש השנה?

למה צריך

שני ימי ראש השנה נחשבים ״יומא אריכתא״ – כמו יום אחד ארוך. לכן יש ספק אם לומר שהחיינו בליל השני, שכבר נאמר בליל הראשון. השולחן ערוך (או״ח תר, ב) מביא את העצה: ״בקידוש ליל שני... מניח פרי חדש ואומרים שהחיינו, ואם אין מצוי פרי חדש – עם כל זה יאמר שהחיינו״.

סדר הקידוש

מניחים את הפרי על השולחן לפני הקידוש, כך שיהיה לפני המקדש בשעה שאומר שהחיינו. מקדשים כרגיל, ובסוף אומרים שהחיינו, ומכוונים שהברכה היא גם על הפרי. שותים מהיין, נוטלים ידיים, מברכים המוציא ואוכלים מהחלה. אחר כך מברכים על הפרי ברכה ראשונה ואוכלים.

יש אומרים – לפני המוציא

יש נוהגים לאכול את הפרי מיד אחרי הקידוש, לפני נטילת ידיים, כדי שלא יהיה ספק אם ברכת המוציא פוטרת אותו. אז מברכים עליו ברכה ראשונה, ואם אכל כשיעור – גם ברכה אחרונה. כל אחד ינהג כמנהגו.

איזה פרי

פרי שעוד לא אכלו ממנו מאז שהתחילה העונה שלו, כמו רימון, תאנה, פרי הדר מסוים, ליצ׳י או פרי אקזוטי. בימינו, כשרוב הפירות נמצאים כל השנה, יש לחפש פרי עונתי באמת. הרמ״א שם מביא שאפשר גם ללבוש בגד חדש.

נרות

האישה שמדליקה נרות בליל שני ואומרת שהחיינו – תכוון גם היא על הפרי החדש, או שתמתין ולא תאמר שהחיינו בהדלקה, ותצא בשהחיינו של הקידוש.

ראו שהחיינו על פרי חדש, באילו חגים מברכים שהחיינו והדלקת נרות בליל יום טוב שני.