מה עושים בערב ראש השנה – סליחות, התרת נדרים ומה עוד?

סליחות ותפילה

ערב ראש השנה הוא היום האחרון של חודש אלול, ומרבים בו בסליחות יותר משאר הימים. השולחן ערוך (או״ח תקפא, ג) כותב שאין נופלים על פניהם בתפילה בערב ראש השנה, אף על פי שבסליחות שבאשמורת נופלים, והרמ״א מוסיף שאין תוקעים בשופר באותו יום – כדי להבדיל בין התקיעות שבאלול, שהן מנהג, לתקיעות של ראש השנה, שהן מצווה (קיצור קכח, ב).

התרת נדרים

נוהגים לעשות התרת נדרים לפני שלושה, בדרך כלל אחרי תפילת שחרית (קיצור קכח, טז). מי שאינו מבין את הנוסח בלשון הקודש – יאמר אותו בשפה שהוא מבין. ההתרה מועילה בעיקר למנהגים טובים שאדם נהג בהם בלי לומר ״בלי נדר״, ואינה פותרת נדרים שאדם זוכר ויודע את פרטיהם – עליהם שואלים חכם בנפרד. ראו התרת נדרים.

תענית, קברי צדיקים וצדקה

השולחן ערוך (תקפא, ב) כותב ״נוהגים להתענות ערב ראש השנה״, ובקיצור (קכח, יד) מבואר שנוהגים להתענות עד אחר מנחה ואז טועמים משהו, כדי שלא להיכנס לחג מעונים. רבים אינם מתענים כלל, או מתענים עד חצות בלבד – ואין זה חיוב. ראו האם צמים בערב ראש השנה. עוד נוהגים ללכת לבית הקברות לקברי צדיקים, ולתת שם צדקה לעניים (תקפא, ד; קיצור קכח, יג). ההשתטחות היא לבקש רחמים מהקב״ה במקום קדוש, ולא לבקש מן המתים עצמם.

הכנה לחג

״מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה״ (תקפא, ד), ויש הנוהגים לטבול במקווה. הקיצור (קכח, טו) מוסיף שלובשים בגדי שבת בראש השנה, ״להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שמו שיוציא לאור משפטנו״. כדאי להכין מראש את הסימנים לליל החג, ולהדליק נר שדולק עד הלילה השני כדי שיהיה ממנו להדליק.

עיקר היום

מעבר למנהגים, הקיצור כותב שכל היום יעסוק בתורה, במצוות ובתשובה, ובמיוחד בתיקון עבירות שבין אדם לחברו – לבקש מחילה ולפייס. זה הזמן לסגור חשבונות פתוחים לפני יום הדין.