האם מותר לישון ביום ראש השנה?

המקור

הרמ״א (או״ח תקפג, ב) כותב: ״וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי), ומנהג נכון הוא״. האחרונים מביאים את המקור: ״מאן דניים בריש שתא – ניים מזליה״, כלומר מי שישן בראש השנה – גם מזלו ״ישן״ באותה שנה.

הטעם העמוק

ראש השנה הוא יום הדין, שבו נקבע מה יהיה בכל השנה. בזמן שהשנה כולה נשקלת – לא ראוי לבלות בשינה. במקום זה, הזמן מוקדש לתפילה, לאמירת תהילים, ללימוד ולחשבון נפש. מי שיושב בטל ומבלה בשיחות – גם הוא כמו ישן.

עד מתי

האחרונים כתבו שהמנהג עיקרו עד חצות היום, כי עד אז רוב זמן התפילה והשופר. אחרי חצות, מי שעייף מאוד – מותר לו לנוח מעט, כדי שיוכל להתפלל מנחה ולהמשיך בכוונה. יש שכתבו שהאר״י נהג לישון אחרי חצות, כי אז כבר ״התעורר המזל״.

יום שני

גם ביום השני של ראש השנה נוהגים כך, וכמה פוסקים הקלו בו יותר. מי שחולה, או יולדת, או מי שבריאותו מחייבת – מותר לו לישון.

ילדים

ילדים קטנים – אין צריך להעיר אותם, וישנים כרגיל. אבל ילדים גדולים יותר, כדאי לחנך אותם לנצל את היום.

מה עושים במקום

הזמן שבין התפילות הוא הזדמנות לומר תהילים – יש שנוהגים לומר את כל ספר תהילים בשני ימי ראש השנה, ללמוד בצוותא, ולהכין לתשליך. ראו ראש השנה – המדריך המעשי וספר תהילים.