האם אישה חייבת בשמיעת שופר?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תקפט, ג) פוסק: ״אשה פטורה, משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא״. שמיעת שופר היא מצווה שתלויה בזמן – ראש השנה – ונשים פטורות ממצוות כאלה.

בכל זאת שומעות

השולחן ערוך (תקפט, ו) ממשיך: ״אף על פי שנשים פטורות – יכולות לתקוע, וכן אחר שיצא כבר יכול לתקוע להוציאן״. בפועל, נשים בכל העדות נוהגות לשמוע שופר, ורבים מהפוסקים כתבו שהמנהג הפך לחובה כמו נדר. לכן תוקעים בבתי כנסת שעה שהנשים יכולות להגיע, ובשכונות תוקעים במיוחד ליולדות ולאימהות שנשארו בבית.

הברכה

כאן יש הבדל בין המנהגים. השולחן ערוך שם: ״אבל אין מברכות, ולא יברכו להן״. הרמ״א: ״והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, על כן גם כאן מברכות לעצמן, אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו״.

בפועל

כשבעל תוקע תוקע לנשים בלבד אחרי שכבר שמע בבית הכנסת – לפי הספרדים הוא אינו מברך, וגם האישה אינה מברכת. לפי האשכנזים – האישה מברכת בעצמה ״לשמוע קול שופר״, והתוקע אינו מברך. כשהתוקע מוציא גם גבר שלא שמע – מברך כרגיל. כדאי לתאם מראש מי מברך, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה.

כמה קולות

אישה ששומעת ״מעיקר הדין״ – די לה בשלושים קולות, ויש מקילות בפחות לצורך. ראו כמה קולות תוקעים.

הרמב״ם מביא את דיני השופר בהלכות שופר וסוכה ולולב פרק ב.