כמה זמן לפני ראש השנה מתחילים לתקוע בשופר באלול?

מנהג אשכנז

השולחן ערוך (או״ח תקפא, א) מביא את מנהג הספרדים לקום באשמורת לסליחות מראש חודש אלול, והרמ״א מוסיף: ״ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית, ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית״. מקובל לתקוע תשר״ת (תקיעה, שברים־תרועה, תקיעה) בסוף שחרית, ונוהגים להוסיף אז את מזמור ״לדוד ה׳ אורי וישעי״.

מאיזה יום

יש קהילות שמתחילות לתקוע כבר ביום הראשון של ראש חודש אלול (שהוא ל׳ באב), ויש שמתחילות ביום השני, א׳ באלול. המנהג משתנה בין קהילות, וכל אחד ינהג כמנהג בית הכנסת שלו. בשבת אין תוקעים.

ערב ראש השנה

בסוף הסימן (תקפא, ג) מובא: ״ואין תוקעין בערב ראש השנה״. הטעם שנאמר בפוסקים הוא להבדיל בין תקיעות הרשות של אלול לתקיעות החובה של ראש השנה. גם מי שמתאמן בתקיעה – נוהג לעשות זאת בערב ראש השנה בחדר סגור או לא לעשות כלל.

מנהג הספרדים

הספרדים מתחילים לומר סליחות מראש חודש אלול, ובתוך הסליחות תוקעים בשופר בשעת ה״ויעבור״ והי״ג מידות. אין להם מנהג קבוע של תקיעה בסוף שחרית.

הטעם

בחודש אלול עלה משה רבנו להר סיני לקבל את הלוחות השניים, ובזמן הזה ישראל עשו תשובה. התקיעה נועדה לעורר את הלב לתשובה לקראת ימי הדין, כדברי הנביא: ״אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו״.

ראו גם ראש חודש אלול והסליחות.