ספר ויקרא
פרשת תזריע
פרשת תזריע: תקציר הפרשה, 67 פסוקים בויקרא יב, א – יג, נט, העליות וההפטרה, ו-38 מאמרים ודברי תורה מתוך 3 עלונים.
תקציר הפרשה
הפרשה מספרת על אישה כי תזריע וילדה: אם ילדה זכר היא טמאה שבעה ימים, וביום השמיני נימול הבן; אם ילדה נקבה, היא טמאה שבועיים. בתום ימי טהרתה היא מביאה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת, ואם אין ידה מספקת, שתי תורים או שני בני יונה. רוב הפרשה עוסקת בנגע צרעת: אדם שיש בעור בשרו שאת, ספחת או בהרת מובא אל הכהן, והכהן רואה את הנגע, בודק אם השער הפך לבן ואם הנגע עמוק מעור הבשר, ומטמא את האדם או מסגיר אותו שבעה ימים. הפרשה מפרטת את הנגעים בשחין, במכוות אש, בראש ובזקן, ואת הבוהק הטהור. המצורע לובש בגדים פרומים, ראשו פרוע, על שפם יעטה, וקורא "טמא טמא"; בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו. בסוף הפרשה באים דיני נגע בבגד, בבגד צמר, פשתים או עור, והכהן בודק אם הנגע פשה בו.
התקציר נכתב בידי מערכת האתר על פי פשט הכתובים בלבד.
נתוני הפרשה
- פסוקים
- 67
- מילים
- 1,010
- אותיות
- 3,667
הפרשה ה-27 בתורה, בספר ויקרא, מויקרא יב, א עד יג, נט.
הפסוק הראשון: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
הנתונים חושבו מנוסח כתב יד לנינגרד: מילים מחוברות במקף נספרות כמילים נפרדות, והאותיות נספרות לפי הכתיב. במניין המסורתי שבסוף כל פרשה ייתכנו הבדלים קטנים. חלוקת העליות וההפטרות לפי מנהג הקריאה המקובל (Hebcal).
העליות בפרשת תזריע
| עלייה | פסוקים |
|---|---|
| ראשון | ויקרא יב, א – יג, ה |
| שני | ויקרא יג, ו–יז |
| שלישי | ויקרא יג, יח–כג |
| רביעי | ויקרא יג, כד–כח |
| חמישי | ויקרא יג, כט–לט |
| שישי | ויקרא יג, מ–נד |
| שביעי | ויקרא יג, נה–נט |
| מפטיר | ויקרא יג, נז–נט |
חלוקת העליות של קריאת השבת.
ההפטרה
מלכים ב ד, מב – ה, יט
קרא את ההפטרה – הטקסט המלא בניקוד עם פירוש ←
ההפטרה הרגילה של הפרשה. בשבתות מיוחדות (ראש חודש, שבתות הנחמה והפורענות, שבת שובה וכדומה) מפטירים לעיתים בהפטרה אחרת.
מילים מרכזיות בפרשה
המילים החוזרות ביותר בפרשה (בלי מילות יחס ומילים הנפוצות בכל התורה), ומספר הופעותיהן בה.
מאמרים ודברי תורה על פרשת תזריע
מתוך העלוןתורה וחסד – בית זכריה
פרשת השבוע
מצורע: הכהן שרצה לנדוד לחו"ל – ומוסר השערות על הפרנסה
מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל מספר על כהן עני שרואה נגעים שהחליט לנסוע לחוץ לארץ, ולימד את אשתו את סימני הצרעת. כשהסביר לה שלכל שערה יש גומה משלה שממנה היא יונקת, אמרה לו: אם הקב"ה מזמן פרנסה לכל שערה, קל וחומר לאדם עצמו. הכהן ביטל את נסיעתו.
סיפורים
סיפור: עידוד ממרן הרב שך – החידוש של רבי עקיבא איגר
הרב שך זצ"ל נכנס לבית המדרש וביקש מתלמיד מסוים שיזכיר לו היכן מופיע חידוש של רבי עקיבא איגר. שנים אחר כך התברר שעשה זאת כדי לשמח בחור עצוב שלא הסתדר לו שידוך ולפרסם את גדלותו, ואכן הבחור השתדך זמן קצר אחר כך.
פרשת השבוע
מצורע: "זאת תורת אשר בו נגע צרעת" – התורה רפואה לכל הנגעים
בעל "דגל מחנה אפרים" מפרש על פי הגמרא בעירובין: החש בראשו, בגרונו, במעיו או בכל גופו – יעסוק בתורה, שנאמר "זאת תורת, אשר בו נגע צרעת". התורה היא רפואה לכל הנגעים והמחלות.
פרשת השבוע
מצורע: למה מביא המצורע שתי ציפורים?
תורת המצורע היא תורת המוציא שם רע, ולכן מביא ציפורים המצפצפות תמיד, לכפר על קולו. אחת נשחטת כנגד הדיבור האסור, והשנייה משתלחת לחופשי, כנגד הדיבור החיובי והרצוי.
פרשת השבוע
אור החיים על פרשת תזריע: "והיה וגו' לנגע" – השערות מגידות את הטומאה
אור החיים מסביר שעיקר טומאת הנגע מגידות השערות, ולא מראה השאת והבהרת לבדו. לכן נאמר "והיה וגו' לנגע" – הנגע נקבע כשיהפך שערו ללבן.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת תזריע-מצורע: פתגם, חכמת חיים, בדיחה ושאלות
פתגם מרבי נחמן מברסלב על איש האמת, משפט חכמת חיים מהרמב"ם על סיפור בשבח חבר בפני שונאו, בדיחה קצרה, ושאלה וחידה לפרשת תזריע ומצורע.
הלכה
הלכות ספירת העומר לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף (ח–יב): טיולים, פרקי אבות ושכחת הספירה
הלכות ספירת העומר מתוך פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל: הליכה לים ולטיולים, קריאת פרקי אבות בהבנה, ספירה מפלג המנחה, מי ששכח לספור ונזכר מעט אחרי צאת הכוכבים, וברכה לפני שיודע את מספר הימים.
מושגי יהדות
מושגי יהדות: ראש חודש – מעמדו, הלל, הנשים ו"יעלה ויבוא"
המאמר מסביר את מעמדו של ראש חודש: הסעודות והקרבנות בתקופת המקרא, אמירת הלל בדילוג כמנהג, הסיבה שהנשים נוהגות שלא לעשות בו מלאכה בזכות שלא חטאו בעגל, ותקנת "יעלה ויבוא" בברכת רצה. בסופו סגולה לרפואה מהחוזה מלובלין.
פרשת השבוע
"רק תן לי לחזור לספרים שלי" – מרן הרב עובדיה יוסף והסנדקאות, פרשת תזריע
בברית נכדו של מרן רבנו עובדיה יוסף התכבד מרן בסנדקאות, אך הברית התעכבה ושיבשה את סדרי לימודו. מרן ביקש מחתנו לפטור אותו מהסנדקאות כדי לחזור לספריו.
סיפורים
לימוד זוהר כל הלילה – והחכם בן ציון אבא שאול שישב סנדק, פרשת תזריע
סבא שאינו שומר תורה ומצוות היה אמור לשבת סנדק בברית נכדו, ודודו של התינוק למד זוהר כל הלילה כדי שהסנדק יוחלף בדרכי שלום. באולם הסמוך ישב סנדק החכם בן ציון אבא שאול, והסבא ויתר בלב שלם על הסנדקאות לטובתו.
פרשת השבוע
"והובא אל אהרן הכהן" – כשההתעוררות נשארת רק "בעור בשרו"
פעמים רבות עולים באדם הרהורי תשובה שאינם חודרים לפנימיותו. על פי אמרי חן, "שאת", "ספחת" ו"בהרת" רומזים להתעלות, דביקות ובהירות שנשארות בחיצוניות, והעצה היא להתחבר לצדיק שיורה את דרך התשובה האמיתית.
פרשת השבוע
"כולו הפך לבן טהור הוא" – אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות
חז"ל דרשו מ"כולו הפך לבן טהור הוא" שאין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. על פי אמרי חן, חכמים הרגיעו בכך את ישראל שלא יתייאשו מהגאולה בעת ירידה רוחנית קשה.
הלכה
הלכות ניסן וערב פסח: חמץ שנפסל, ברכת האילנות, מלאכה ותספורת בערב פסח ואכילת מצה
הלכות מתוך פסקי מרן הרב עובדיה יוסף: חמץ שנפסל מאכילת כלב, דיני ברכת האילנות, איסור מלאכה, תספורת וכביסה בערב פסח אחר חצות, ואכילת מצה בערב פסח.
פרשת השבוע
"אישה כי תזריע" – אור החיים על חובת חינוך הילדים
אור החיים הקדוש כותב שהצדיקים יחפצו יותר בהיעדר הבן מאשר בבן מביש. מכאן החובה למסור את הנפש למען חינוך הילדים לתורה, כפי שאנו מתפללים "שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה".
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת תזריע: פתגמי חסידים, חכמת חיים ומילי דבדיחותא
דברי רבי נחמן מברסלב על התחדשות האמונה, חכמת חיים על הערכת העובדים, בדיחה מגן החיות, ושאלה וחידה לפרשת תזריע.
הלכה
האם מותר לדחות את הברית לשעות אחר הצהריים כדי שירבו המשתתפים? – פרשת תזריע
רבנו עובדיה יוסף נשאל בקהיר על המנהג במצרים לעשות את המילה אחר הצהריים כדי שירבו הקרובים. מסקנתו: אין להשהות את המילה לאחר חמש שעות מתחילת היום, כי זריזים מקדימים למצוות עדיף מ"ברוב עם הדרת מלך"; אך אם ההקדמה תגרום לוותר על מניין – אפשר להשהותה כדי לעשותה במניין.
פרשת השבוע
מה מטרת הנגעים? ארבעה סוגי נגעים ועוונותיהם – פרשת תזריע
הרמב"ם מבאר שהנגעים אינם חולאים טבעיים אלא דרך מוסר ותוכחה, לזעזע את האדם ולאותת לו להתבונן. ארבעה סוגי נגעים: נגעי בתים על קמצנות, נגעי הראש על גאוה, נגעי הגוף על עבירות באיברים, ונגעי בגדים על פריצות בלבוש – והתורה היא הרפואה לכל נגע.
פרשת השבוע
"והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים" – כוחה של השבת להפוך נגע לעונג
מדוע שבעה ימים ולא שמונה? כדי שתעבור על המנוגע שבת אחת, כי בכוח קדושת השבת לרפא את נגעי הנפש ולהפוך את ה"נגע" ל"עונג"; ואם האות ע' נשארה במקומה – מסגירו שבעה ימים שנית.
פרשת השבוע
"בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" – מדוע המצורע יושב לבדו, אור החיים
המצורע יושב בדד, ואף שאר הטמאים לא ישבו עמו: הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו – אף הוא יבדל, מחוץ לשלוש המחנות.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת תזריע – חסידים מספרים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא ושאלה וחידה
רבי שמחה בונם מפשיסחה מסביר מדוע התורה לא אסרה קמצנות, עצת חיים לחפש את הטוב שבכל אדם, מילתא דבדיחותא על הפסקה בעבודה, ושאלה וחידה לפרשת תזריע.
מתוך העלוןבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
מתוך העלון
דבר העורך
השבת נקרא שתי פרשות תזריע ומצרע. פרשות אלה דנות בסוגי הנגעים והטהרה, מנגעי האדם והצרעת.
מתוך העלון
תזריע - תוכן ענייני הפרשה
א. דיני טהרת היולדת, קרבנה, ומצות מלת הבן ביום השמיני (י"ב, א-ח).
מתוך העלון
מצרע - תוכן ענייני הפרשה
א. סדר טהרת המצרע מחוץ למחנה.
מתוך העלון
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (י"ב, ג) - העושה מצוה לשם שמים לא נזוק - ספור
בספר 'אגן הסהר' מובא ספור נפלא מרבי אברהם גניחובסקי זצ"ל: בזמן המהפכה הצרפתית היה יהודי ששרת בצבא הצרפתי, ותפקידו היה לשמר על אחד הגשרים. בסמיכות לגשר היתה…
מתוך העלון
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (י"ב, ג) – 'האפיפיור היהודי' - ספור מדהים
מצות ברית מילה נעשית בתינוק מבלי לבקש את הסכמתו, אך כשהתינוק גדל ונעשה לאיש, מודה הוא לאביו על המעשה שנעשה בו ביום השמיני ללדתו, שכן על ידי הכנסתו בבריתו של…
מתוך העלון
"והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן..." (י"ג, ב) - הכוח ההרסני של הדבור
אומרת הגמרא (ערכין ט"ו:) 'כל המספר לשון הרע - מגדיל עונות כנגד שלש עברות: עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים'. באר רבי יהושע שקלאר זצ"ל: 'הרע' - ראשי תבות:…
מתוך העלון
"ובן יונה או תר לחטאת..." (י"ב, ו) - דרכיה דרכי נעם
כתב 'בעל הטורים': בכל מקום מקדים תורים לבני יונה חוץ מכאן, לפי שאינו מביא אלא אחד, לכן אם ימצא יונה - לא יקח תור, לפי שבן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדוג לאחר.
מתוך העלון
"השמר בנגע הצרעת" - ספור מדהים
מדוע עוון שמירת הלשון חמור כל כך, והוא החטא המעכב ביותר את ביאת המשיח? את התשובה נבין על פי ספור שספר רבי שמחה הכהן קוק זצ"ל, רבה של רחובות, בכנס בבניני האמה…
מתוך העלון
"ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית... ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא" (מצרע י"ד, מ"ד-מ"ה)- קירות הבית סופגים - ספור
יש להבין מדוע התורה מצוה על בית שדברו בו לשון הרע, לנתץ את הבית דוקא, ועוד להוציא את עפרו מחוץ לעיר, מדוע לא ישתמשו בו לאחר נתיצת הבית לבנותו בשנית? ויש לבאר…
מתוך העלון
"זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק: ולשאת ולספחת..." (מצרע י"ד, נ"ד;נ"ו)
רמז על דרך מאמר חז"ל (ערובין נ"ד.) 'החש בראשו יעסק בתורה', כי כל חלאים ונגעים שבאים על האדם הם מחמת שפגם בתורה, וכשעוסק בתורה, התורה מכפרת עונותיו, וזהו שאמר…
מתוך העלון
"ובא אשר לו הבית" (מצרע י"ד, ל"ה)
פסוק זה מדבר בצרעת הבית, מדה כנגד מדה נענש אדם החושב ש'אשר לו הבית', ואינו משתמש בביתו להיטיב לזולת. ענשו שיצטרך לבוא אל הכהן ולספר לו על נגע הצרעת שבביתו. אז…
מתוך העלון
"מות וחיים ביד לשון, ואהביה יאכל פריה" (משלי י"ח, כ"א)
מובא במדרש רבה (פרשת בהר ל"ג, א'): מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ששלח את טבי עבדו שיקנה לו לסעודה את הבשר הכי חשוב מכל חלקי הבהמה, והביא לו לשון, ולמחרת אמר לו…
מתוך העלון
"זאת תהיה תורת המצרע..." (י"ד, ב)
שמה של פרשה זו בספרי הראשונים נקראה פרשה זו בשם "זאת תהיה", ולא כפי שנהוג היום לכנותה 'פרשת מצרע'. וכנראה שטעם הדבר הוא משום שאמרו בגמרא (פסחים ג.) 'לעולם יספר…
מתוך העלוןוקראת לשבת עונג
מתוך העלון
מתכוונים אלינו
מדרש פליאה מצינו בפרשתינו. מעשה במלך שנשא אשה, הביאה לארמונו, ראתה מגלבים (שוט) תלויים על הקיר, רעדה מפחד. אמר לה המלך: "אל תתייראי. אלו לעבדים ולשפחות, אבל את…
מתוך העלון
לאורו נלך
למרן זיע״א נולדה בת שביעית בחודש שבט תשט״ו, ויקרא שמה בישראל רחל, ולאחר בדיקות נתברר שהיא סובלת מבעיות בלב, והרופא שבדק אותה קבע כי היא לא תאריך ימים והציע…
מתוך העלון
מטמונים מהפרשה
הצדיק רבי צדקה חוצין, מפארי יהדות ספרד, היה גם מוהל מומחה וזכה להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי ילדים.
מתוך העלון
"זאת תורת היולדת" (יב ז)
מעשה אירע בירושלים בבן בכור לאמו שנולד בירושלים [שנת תרס”ו] ואבי הבן נפטר – לא עלינו, לפני הברית, ונקרא שם הבן בישראל כשם אביו, והגאון רבי שמואל סלנט זצוק”ל…
מתוך העלון
הפרעת תקשורת (י)
בהמשך למאמר קודם כיצד מטפלים נביא כעת כמה גישות לטיפול: