מצורע: הכהן שרצה לנדוד לחו"ל – ומוסר השערות על הפרנסה

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב)

סיפר מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: מעשה בכהן שהיה רואה מראות נגעים של הצרעת, והיה פוסק ומכריע בזה לטהר או לטמא, והיה הכהן הזה חי בעניות גדולה, לימים החליט בליבו לצאת לחוץ לארץ לנסות שם את מזלו.

הסכימה אשתו לכך, אלא שטענה: "ומי יפסוק לאנשים בענייני הצרעת?" הרגיע הכהן את אשתו ואמר: "אל דאגה, אני אלמד אותך את כל רזי הדבר, ואת בעצמך תוכלי להכריע בעניינים אלו"...

ישב הכהן והחל ללמד את אשתו את כל סימני הצרעת, ובתוך דבריו הסביר לה שאין שתי שערות גדלות במקום אחד, משום שלכל שערה ושערה יש גומה אחת, מעיין אחד שממנו היא צומחת, ומשם היא יונקת את כוחה.

לשמע דבריו, אמרה לו אשתו בלשון של תוכחה: "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר! ומה השערות אשר הן לאלפים ולרבבות, הקב"ה מזמן לכל שערה ושערה את פרנסתה ומקור חיותה, אם כן קל וחומר לאדם עצמו אשר הוא נזר הבריאה, שבודאי הקב"ה יזמן לו את פרנסתו במקומו, ולא יצטרך לנדוד לחוץ לארץ בעבור זה".

שמע האיש לקול תוכחתה של אשתו, וביטל את נסיעתו לחוץ לארץ.

ומכאן מוסר גדול לאדם, שיהיה בוטח בהקב"ה שהוא נותן חיים ומזון לכל בריותיו, והוא זן ומפרנס בטובו כל אחד ואחד, ורק צריך לפנות אליו ולבקש מאיתו יתברך, שנאמר: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". (משיעורי הראש"ל ח"א עמ' שעט)