"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (י"ב, ג) - העושה מצוה לשם שמים לא נזוק - ספור

בספר 'אגן הסהר' מובא ספור נפלא מרבי אברהם גניחובסקי זצ"ל: בזמן המהפכה הצרפתית היה יהודי ששרת בצבא הצרפתי, ותפקידו היה לשמר על אחד הגשרים. בסמיכות לגשר היתה עירה, ואחד מהיהודים המתגוררים בה עשה סעודת ברית מילה לבנו. היה חסר לו עשירי למנין, והוא בקש מהחיל היהודי שיבוא לסעודה. אך החיל סרב: 'אם יערכו בקרת ויראו שאיני נצב על משמרתי - רע ומר יהא גורלי'! היהודי התחנן ולחץ על החיל שיבוא לסעודה, שהרי הראב"ד תקן בברכת המזון כמה נסחאות של 'הרחמן' הנאמר בעשרה בסעודת ברית המלה, והוא רצה זמון במנין כדי שתהיה לו הברכה. והחיל, שלא יכול היה לעמד יותר בהפצרות, נעתר ובא לסעודה. והנה, בדיוק באותו זמן הגיע המפקד שלו לבקרת, וראה שהוא לא עומד על משמרתו. המפקד הזועם המתין עד חזרתו של החיל ואז תחקר אותו על מעשיו. כתוצאה מכך שמו את החיל היהודי במחבוש, ורצו לגזר עליו ענש מות. אלא שלפני בצוע פסק הדין היתה מרידה והרגו את שר הצבא, ואז חננו את כל האסירים שהיו בבית הסהר...

אמר אז אחד הגדולים: 'הקדוש ברוך הוא גלגל את הריגת אותו גוי רשע כדי להציל את היהודי שלא ינזק בגלל המצוה'!

ברית המלה נעשית לשם שמים ובלי חשבונות. וכשיהודי עושה מצוה לשם שמים, זוהי ברית נצחית וקשר בינינו ובין הקדוש ברוך הוא! ['שש באמרתך' - ויקרא]