"זאת תהיה תורת המצרע..." (י"ד, ב)

שמה של פרשה זו בספרי הראשונים נקראה פרשה זו בשם "זאת תהיה", ולא כפי שנהוג היום לכנותה 'פרשת מצרע'. וכנראה שטעם הדבר הוא משום שאמרו בגמרא (פסחים ג.) 'לעולם יספר אדם בלשון נקיה'. אמנם החיד"א מכנה פרשה זו 'פרשת טהרה'. ודומה לזה מצינו אצל חכמי ארם צובה שקראו פרשה זו בשם 'פרשת טהור'. והגאון ה'בן איש חי' בספרו מכנה אותה בשם 'פרשת טהרות'. ומהראוי לצין למה שכתב הרמב"ם (בהקדמתו לפרוש המשניות אודות מסכת טהרות): קרא אותה 'טהרות' לשון נקיה, כי בה מדבר בדיני טמאות, ועוד שידיעת הטמאות מביאה לידי טהרה'.